מכירה פומבית 115 ספרי קודש, מכתבי רבנים ואדמו"רים, חב''ד, כתבי יד, אומנות יהודית, מסמכים היסטורים נדירים
24.7.19 (הזמן המקומי שלך)
ישראל
 מרכז שטנר 3 קומה א' גבעת שאול ירושלים
המכירה הסתיימה

פריט 27:

פולמוס קופות הצדקה. ירושלים, המאה ה 19. רבי שמואל סלאנט, רבי יעקב יוסף - הרב הכולל. [3] מכתבים

מחיר פתיחה:
$ 5,000
הערכה:
$6000-$7000
עמלת בית המכירות: 22%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
תגיות:

פולמוס קופות הצדקה. ירושלים, המאה ה 19. רבי שמואל סלאנט, רבי יעקב יוסף - הרב הכולל. [3] מכתבים
אחת הפרשיות הסוערות ביותר שידעה ירושלים במאה ה-19 הייתה ייסוד 'כולל אמריקה', שהיה כמשיג-גבול ה'וועד הכללי', מוסד שכלל בתוכו את רוב העדות האשכנזיות בארץ.
רקע: עם ייסוד הישוב הישן בירושלים הגמוניית העיר הייתה בידי עדת הפרושים תחת ניהלו של רבי שמואל סלאנט. ברבות הימים – בעקבות העליה מפולין ואוסטרו-הונגריה, החלו פיצולים פנימיים בארגון הכולל ושורה של כוללים נוסדו למורת רוחו של ר' שמואל. בעקבות הפיצולים שהלכו והתרבו, יזם ר' שמואל קופה כללית, שתחבר את כל הכוללים תחת מטריה אחת. ואכן כל הכוללים הצטרפו ליוזמה, למעט כולל אחד – כולל הונגריה. עובדה שגרמה לתסיסה בין שני הגופים, תסיסה שהלכה והתעצמה. עם עלייתו לארץ ישראל של רבי יהושע ליב דיסקין, החלו למדני העיר וקנאיה להסתופף בצלו. והחליטו לייסד גוף התרמה שיתחרה ב'וועד הכללי', הגוף החדש נקרא בשם 'כולל אמריקה'. הוא נקרא כך מכיוון שאמריקה הייתה מקור התרומות המסיבי ביותר. צעד זה הסעיר את היישוב (החרדי) בארץ בפרט ואת העולם היהודי בכלל. הכולל נוסד בשנת תרנ"ו [1896], במטרה המוצהרת לתמוך בעניים יוצאי אמריקה שעלו ארצה, ולא זכו לקבל את כספי ה'חלוקה' מה'כוללים' הוותיקים. עשרות מכתבים בעניין זה נשלחו מהכא להתם. ב'קול קורא' שפרסם ר' שמואל סלאנט הוא כותב "שהקמת הכולל הוא חורבן הישוב כולו". בתחילת הפולמוס הייתה עמדתו של המהרי"ל דיסקין מעורפלת. ורק בשלהי שנת תרנ"ז [1897] פרסם את מכתבו הידוע, בו כתב: "בהסכמתי נעשה כולל אמעריקא".
במכתבים שלפנינו נחשף לראשונה כי כבר בראשית השנה הייתה ידועה לראשי המתנגדים העובדה כי הדבר נעשה בהסכמתו של המהרי"ל דיסקין.
* המכתב הראשון הוא מכתבם של רבני וגבאי הצדקה בניו יורק אל ר' שמואל סלאנט, בו הם שופכים את לבם אודות ההשלכות החמורות ש'כולל אמריקה' גורם. מכתב זה שזור בביטויים חריפים נגד "אנשי גליציה מחריבים ומהרסים לקלקל מחשבתינו". בהמשך הם מגלים שבעבר כבר נחתם עמהם 'כתב-פשר' והם הפרו אותו.המכתב חתום ע"י: הרב הכולל ר' כתריאל שראהזן, ברוך בענדעט כץ, דובער זילברמן, יחזקאל שלאנק, הכהן, חיים ב"ר נחמן בערמאן, משה אהרן אהרנזאהן, נתן ב"ר יצחק ראזין. כ"ה בחשוון תרנ"ז [1897].
* המכתב השני נשלח יומיים לאחר המכתב הראשון, בכ"ז בחשון. אל ר' שמואל סלאנט ולחברי 'וועד הכללי'. במכתב מודיעים הרבנים הנ"ל, כי שלחו מכתב מחאה לשלושת הרבנים המכהנים בעיר, לרש"ס, לבעל ה'תורת חסד' מלובלין ולמהרי"ל דיסקין - 'הרב מבריסק', בכדי שלא יתנו יד למחריבי העיר ועליהם לעשות "כל טצדקי" בכדי לבטל את הכולל החדש.
* המכתב השלישי הינו מכתב תשובה מאת ר' שמואל סלאנט אל רבני ניו יורק. והוא נכתב בכ"ב בטבת, סמוך לקבלת מכתביהם. מכתב מרתק ומלא בחשיפות היסטוריות מרעישות. ר' שמואל, למרות ענוותנותו הידועה, מגולל בו את מהלך ייסוד היישוב בארץ ישראל, ועל כך שחותנו מסר בידו את שרביט ההנהגה, ואין לאף גוף לייסד מוסד נגד מוסדות התמיכה שקודמיהם מסרו את נפשם בעדם.
הגאון רבי שמואל סלאנט [תקע"ו – תרס"ט, 1816-1909], רבה הנערץ של ירושלים במשך כשבעים שנה, ומנהיג כל קהילות האשכנזים בארץ ישראל. התפרסם כגאון ועילוי כבר בילדותו, בהיותו נער בגיל בר מצוה קיבל מכתב מרבו הגאון רבי אבלי פאסוואלער ראב"ד ווילנא בשאלה מסובכת של סידור גט, במכתב ניכר כי כבר מאז סמך רבו על הוראותיו כהוראת רב מופלג בתורה. בצעירותו למד בחברותא עם הגאון רבי ישראל מסלנט [אבי תנועת המוסר]. בשנת תר"א הוזמן לארץ ישראל לכהן פאר ברבנות ירושלים ובהנהגת עדת הפרושים, והקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, וכן ייסד בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. נודע במיוחד בפקחותו הנדירה.
אוסף חשוב ביותר לחוקרי היישוב הישן. גדלים שונים מצב טוב מאוד.