בידספיריט | ארכיון 'כולל אוסטרייך' בצפת וטבריה.

ארכיון 'כולל אוסטרייך' בצפת וטבריה. תקפ”ד-תרפ”ח [1824-1928]. חלק שלישי ואחרון - אוצר בלום ויקר המציאות של מעל 110 מסמכים, תעודות, פסקי-דין ומכתבים הקשורים לכולל אוסטרייך בגליל. חלקם מהווים תגליות הסטוריות חשובות שלא היו ידועות עד כה.  כשהתלוננו עולי גליציה אשר גרו בערי-הקודש: ירושלים, צפת וטבריה, כי הם נלחצים ע”י ממוני כולל רוסיה, יסד רבי חיים מקאסוב בעל 'תורת חיים' יחד עם רבי מרדכי זאב איטינגא בעל 'מגן גבורים' את 'כולל עסטרייך', ושניהם כיהנו כנשיאי הכולל. רבי חיים היה נשיא כולל 'רבי מאיר בעל הנס' של יהודי בוקבינה, מרמרוש וחלק ממזרח גליציה, ואילו רבי מרדכי זאב היה נשיא הכולל במערב גליציה, עם פטירתו של ה'תורת חיים' בשנת תרי”ד, התגלעה מחלוקת על ירושת אמרכלות ארץ-ישראל, בין בניו: רבי יעקב שמשון שירש את כסאו בקאסוב, רבי יוסף אלתר שעלה ארצה, ורבי מנחם מנדל בעל ה'צמח צדיק' שהתיישב בוויז'ניץ. אזור נשיאותם היה תחת הניהול של כולל אוסטרייך. ותחת הנהגת הבנים התפתחו שני 'כוללים', של קאסוב ושל ויזניץ. והחל סכסוך ביניהם על בעלות האזורים, שהרי לרוב הם 'ינקו' מאותם המקורות. (בשנת תרכ”ג, עם פטירת רבי מרדכי זאב, ירש בנו – רבי יצחק אהרן בעל שו”ת מהרי”א הלוי, את הנשיאות). הממונים מטעם ויז'ניץ היו: ר' משה חר”ג [=חתן ר' גרשון] צייגר, חתנו ר' טודרוס ברי”ל לעבאך, ר' מנדל מקופישניץ ור 'יונה מטארנופול. שנים אחדות לאחר מכן נקלעו הממונים לידי עימות. חיזוק נוסף לסכסוך היה בשנת תרכ”ז כאשר הגיע לצפת ר' ישכר דב לוסטמן מסוניק, ונתמנה לממונה כולל אוסטריה מטעם לבוב. בין ר' דב ותומכיו לבין ממוני וויז'ניץ התפתח עימות חריף. ועוד חיזוק לכדור-אש הצפתי היה התערבות הקונסול האוסטרי. מאות היהודים יוצאי אוסטריה שהתיישבו בצפת וטבריה, לא יכלו לחסות בצל הקונסוליה בירושלים, וקשה היה להם לזכות בהגנה יעילה ממנו. ולאחר בקשת רבות, פתח  הקונסול הכללי בביירות, בשנת תרכ”ח, סוכנות קונסולארית בצפת, והוא התחבר לסיעת ויז'ניץ. בשנים תרל”ה-תרל”ז התלקח סכסוך חריף נוסף בין הנהלת כולל אוסטריה בצפת לבין 'נשיא ארץ-ישראל' בלבוב הגאון רבי יצחק אהרן איטינגא. הסכסוך גרם לפשקיווילים רבים מהכא להתם. ב'אגרת פתוחה' שפורסמה בתרל”ו שפורסמה ע”י שני שליחי א”י שהגיעו ללבוב: ר' אלימלך פרלמן מירושלים ואברהם הלוי קלישר מצפת, בה הם מבקרים בצורה סמויה את ניהולו של רי”א, ומקווים שעם פרישתו ישתפר המצב. כעבור כמה חודשים פורסמה  'אגרת בקורת' והיא בקורת חריפה ביותר נגד הממונים, המחזקת את ידי רי”א. על פי הידוע, רי”א המשיך לכהן בתפקידו גם בשנים שלאחר-מכן, והסכסוך הסתיים בלא שחלו שינויים ארגוניים והנהגתיים בצפת או בלבוב. בשנת תרמ”ו נחתם הסכם בין ה'צמח צדיק' לבין רי”א איטינגא [ראה קובץ 'שפתי צדיקים' ה]. בשנת תר”מ נפטר רבי יעקב שמשון מקאסוב, ובנו יחידו רבי משה הגר בעל 'לקט עני', ירש את כסאו וגם את התואר 'נשיא הכולל'. שוב החלה שורה של סכסוכים בין המשרדים. ובשנת תרמ”ו הגיעו שני הצדדים לידי הסכם לאיחוד שני הכוללים. בשנת תר”ן שררו אי-סדרים בתוככי כולל ויזניץ, ורבה התלונה לבעל 'אמרי ברוך' אשר אכן הביע דעתו ואזהרתו בענין. מחלוקת חיצונית הוסיפה אש למדורה, והוא החיכוך עם חסידי סיגוט, שגם הם מאזור מארמרוש. מחלוקת שהזיקה מאוד לתרומות עבור מעות א”י [ראה קטלוג ווינרס, 100, פריט 41 מכתב של ה'אהבת ישראל' משנת תרס”ח]. בשנת תרס”ח פרצה בסיגוט מחלוקת גדולה בין חסידי וויזניץ וסיגט; חסידי וויזניץ בקשו, שרבם, בעל 'אהבת ישראל', ימשיך לשמש 'נשיא כולל מארמרוש' בצפת, ואילו חסידי סיגוט ביקשו, שרבם רבי חיים צבי טייטלבוים בעל 'עצי חיים' (תרמ”א-תרפ”ו), ישמש כנשיא הכולל. לאחר ריב ומדון שנמשכו תקופה קצרה הסכימו שני הצדדים להביא את טענותיהם לפני בית-דין של חמשה: זה בורר לו שנים וזה בורר לו שנים והארבעה בחרו בדיין החמישי, בעל 'ערוגת הבשם' רבה של חוסט. בית הדין הכריע לחלק את מארמארוש לשניים; בחלק אחד ישמש ה'אהבת ישראל' כנשיא ובחלק השני  בעל ה'עצי חיים'. פולמוס זה גרם למלחמת אחים בתוככי היהדות האורתודוקסית במדינה. מדי יום פרחו באוויר כתבי-פלסתר אלה מזכים ואלה מחייבים, ידידים נתרחקו, והשנאה בין הקרובים התפשטה, קלקלה את השורה ועיוורה את העיניים, עד שלא ידעו להבחין עוד בין כבוד יחיד וכבוד רבים. שם שמים וכבוד ישראל נתחללו. מכלול סכסוכים אלו ועוד עניינים רבים של חלוקת קרקעות, כספי החלוקה ושאר עניינים השופכים אור על מאורעות התקופה, הנחשבת לתור הזהב הרוחני-חסידי בגליל, מתרכזים באוסף עשיר זה. עשרות רבות של מכתבים - מהם מכתבי צדיקים, תעודות, קבלות מיוחדות, רשומות, הן פנים-צפתיות והן עדכונים מהכא להתם. רשימת התורמים של הכוללים השונים, חתימות המקבלים, אוצר בלום לאספנים, לחוקרי צפת וטבריה בפרט וחוקרי התקופה בכלל. 1. מכתבו של מנהל 'ועד העזרה לבני כוללות בוקאווינא' אל ר' יוסף צבי גייגר, ייעוץ לניהול כספי הכולל. וביקרות נגד בנק אפ”ק ה'בוזז' כספים רבים [עמלה] עבור המרת הכספים. תרפ”ח 2. מכתב של ר' יוסף הייזלר אל יוסף צבי גייגר, מזכיר בו כמה וכמה אישים 3. מכתבו של הרב נפתלי צבי מסקאהל, בגר כעת בבאכניא אל ר' טודרוס. מכתב מלא-עניין על צפת וטבריה 4. העתק נוסח מצבתו של ר' יצחק אייזיק מקאלוב 5. הסכמתו של ר' שלום סג”ל – נכד הבעש”ט, שיוצא כשד”ר בית היתומים ומושב הזקנים, לא להסתובב במזרח אירופה, אלא אך ורק בצפון אפריקה ומערב אירופה. חשון תר”ס חשוב ביותר למען תולדות הבתים. 6. דין ודברים בעניין פסילת שוחט. פרטים רבים אודות משפחתו. מעניין ביותר. תרפ”ט 7. 8. התחייבות ר' בערל בן ר' מרדכי הובלער מקולומיי, עבור ממוני כולל 'של הרב הצדיק מוויזניץ, היינו להרב ר' זונדל מווישיווע והרב יעקב מראזינטאב ור' משה חרוץ' לקיים את צוואת אביו בתרומות חשובות עבור הכולל. עם קיום בית-הדין של העיר, ובראשם האב”ד ר' זכריה מענדל. ודייניו.