כתב-יד מעוטר על קלף, סדור לכל השנה – איטליה, המאה ה-14-15

כתב-יד, סדור תפלות לכל ימות השנה. [איטליה], [המאה ה-14-15].
דיו חומה על דפי קלף דקיקים (עשויים מעור שליל), כתב אשכנזי-איטלקי בכתיבה בינונית, עם ניקוד.
מכיל את סדר תפילות ימי החול ושבת, לפי נוסח בני רומא, עם סדר הטבת חלום, קידוש לבנה ועוד. אחריהם נוספו קטעי התפילה העיקריים והתוספות בתפילת העמידה של שאר מועדי השנה: ראשי חודשים, שלושת הרגלים, ראש השנה ויום כיפור, חנוכה ופורים. כולל מספר פיוטים חשובים: "קדושה לראש שנה" ["ונתנה תוקף קדושת היום"]; פיוט "מי כמוכה" לשבת זכור ["אדון חסדך" לרבי יהודה הלוי]; "רשות לשבת הגדול" [מתחילה: "כך גזרו רבותינו סנהדרים (!) גאוני עולם"]; פיוטי הושענות ועוד. לתפילות יום כיפור נוסף נוסח "כל נדרים ואסרים...", "וידוי של [רב נסים] גאון ליום הכיפורים", ו"רשות לנשמת" ["שחי לאל יחידה החכמה" לרבי שלמה אבן גבירול].
כתב-יד מרשים במיוחד, בכתיבה קליגרפית-אמנותית אופיינית לתקופה, עם הוראות באותיות זעירות [לא מנוקדות]. כותרות ותיבות-פתיחה מוגדלות, חלקן מעוטרות בדגמי צמחים ופרחים, וסביב כמה מהן מסגרות מקושטות. עיטורים נוספים בסיום מספר קטעים. מעל המילה "כתר" ב"קדושה" של תפילת שבת אוייר כתר.
19-18 שורות ברוב העמודים. שירת הים כתובה ב"אריח על גבי לבנה", מספר קטעים [כמו פיוטי ההושענות] נכתבו בשני טורים. תפלת "ותודיענו" נכתבה באותיות גדולות במיוחד, מסיבה לא ברורה.
בתפילת "עלינו לשבח" נמצא המשפט "שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים לאל לא יושיע" בשלמותו, ומכאן שכתב יד זה חמק מידיה של הצנזורה. לא נבדקו שינויי נוסח אחרים.
בראש כתב היד חסרים מספר דפים, והוא מתחיל באמצע הקטע "לעולם יהיה אדם ירא שמים..." שלפני תפילת שחרית.
כרוך בכריכת קלף עתיקה.
[88] דפי קלף. 13-14 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, טוב-בינוני. כתמים ובלאי, טשטוש דיו, קרעים במספר דפים.