כתב שליחות מקהילת חברון, תקל"ב - רבינו החיד"א

כתב שליחות (שדרו"ת) שהוכן על ידי גדולי הרבנים בקהילת חברון, לצורך שליחותו השניה והעיקרית של רבינו החיד"א. בחתימות רבניות מעוטרות, של הרבנים: רבי אהרן אלפאנדרי; רבי חיים יהודה גומיץ פאטו; רבי אליהו ן' ארחא; רבי יצחק הכהן; רבי פנחס מרדכי באג'אייו ורבי חייא זאבי. סיון תקל"ב (1772).
האגרת כתובה בכתיבת ידי סופר. כתב האגרת דומה מאד לכתב-ידו של רבינו החיד"א.
רבינו החיד"א - רבי חיים יוסף דוד אזולאי (תפ"ד-תקס"ו), מגדולי הפוסקים, מקובל אלוקי, גאון מופלג, מחבר פורה ושד"ר מפורסם. נולד בירושלים לרבי רפאל יצחק זרחיה אזולאי, מחכמי ירושלים ונינו של המקובל רבי אברהם אזולאי בעל "חסד לאברהם". מנערותו יצק מים על ידיהם של גדולי החכמים והמקובלים בירושלים, ביניהם רבינו חיים בן עטר - ה"אור החיים" הקדוש. את לימודיו בחכמת הסוד החל בישיבת המקובלים "בית אל", אצל רבי שלום מזרחי שרעבי - הרש"ש הקדוש. יחד עם החיד"א למד אז אצל הרש"ש חברו המהרי"ט אלגאזי.
למסעו הראשון כשד"ר [=שלוחא דרחמנא] יצא מטעם קהילת חברון בשנת תקי"ג, בהיותו בן 29. במהלך מסע השליחות שנמשך כחמש שנים עבר בערי איטליה, גרמניה, הולנד, אנגליה וצרפת. בשליחות זו החל שמו להתפרסם. הופעתו עוררה תשומת לב רבה, ובמקומות רבים הכירו בגדולתו, כבדוהו מאד ותרמו לו בעין יפה. אז החל לרשום את יומן מסעותיו "מעגל טוב" (נדפס בליוורנו תרל"ט).
בשנת תקל"ג יצא החיד"א לשליחות נוספת מטעם קהילת חברון. בעוד בשליחותו הראשונה היה החיד"א צעיר לימים ולא מוכר מספיק, שליחותו השניה כאחד מחכמי הדור המפורסמים, הטביעה חותם עמוק בכל המקומות בהם ביקר. מליוורנו שבאיטליה החל את מסעו ברחבי אירופה. במסע זה עבר ברוב הקהילות היהודיות באיטליה, צרפת, בלגיה והולנד. בכל מקום אליו הגיע, הותיר אחריו רושם גדול וזכה להערצה גדולה ולכבוד מלכים, כשמאות אנשים מלווים אותו בכניסתו ויציאתו בערים השונות. פקחותו וחכמתו, ידיעותיו הרבות, ומראה פניו ההדור, תרמו לכך שכבודו גדל אף בעיני הנוצרים. הוא נפגש עם מלכים, מושלים ושרים, קשר קשרים עם חכמי האומות, סוחרים וראשי המדינה, שהעניקו לו יחס של שגריר רשמי. מלבד הצלחתו הגדולה בגיוס תרומות ליישוב ארץ ישראל, נדרש החיד"א לטפל בענייניים מקומיים ובבעיות הפנימיות של הקהילות, במסגרת זו פישר ותיווך בין פקידי הקהילה והפרנסים, ובסכסוכי עסקים ושותפות, עמד בבוררות בין בעלי דינים, השכין שלום במשפחות רבות, נשא דרשות חיזוק, עורר את העם ועסק בתיקונים הלכתיים, כשעל דלתו מתדפקים אנשים רבים שביקשו את ברכתו ועצתו.
החיד"א היה מגדולי מחברי הספרים בכל הדורות, כתב למעלה מ-80 חיבורים, בכל מקצועות התורה, ביניהם חיבורו "ברכי יוסף", פירוש לשולחן ערוך שהשפעתו רבה בתחום פסיקת ההלכה. ספריו התקבלו בכל תפוצות ישראל וזכו להערכה רבה. את רוב חיבוריו כתב תוך כדי טרדותיו ומסעותיו, כשבידיו ספרים מועטים, ומתוך כך משתקפת גאונותו האדירה וכוח זכרונו הבלתי מצוי. בכל מקום אליו הגיע נהג החיד"א לבדוק את אוצרות הספרים והספריות המקומיות, וחקר אחרי כתבי יד וחיבורים של גדולי ישראל שלא נודעו. בזכות הכבוד וההערצה להם זכה, קיבל אישורי כניסה לספריות גדולות ומוזיאונים, כדוגמת הספריה הלאומית בפריז, בה ישב שעות רבות והעתיק כתבי יד חשובים. גילוייו וידיעותיו הרבות בענייני ספרים, שרכש בביקורים אלה, משוקעים בכל ספריו, אך במיוחד בספרו הביבליוגרפי החשוב "שם הגדולים".
לפנינו תעודה היסטורית - שטר מינויו של החיד"א לשד"ר בשליחות השניה והעיקרית. בין החותמים על שטר השליחות נמנה הגאון רבי אהרן ב"ר משה אלפאנדרי (ת"מ בערך-תקל"ד), מגדולי חכמי אזמיר, בעל "יד אהרן" ו"מרכבת המשנה". נכדו של רבי חיים אלפאנדרי הזקן. עלה לארץ ישראל בשנת תקכ"ג ונתמנה לראש רבני חברון בשנת תק"ל. נשא ונתן רבות בהלכה עם רבינו החיד"א, המביא בשמו דברים רבים בספריו, וכותב "וזכיתי להכירו להרב בזקנותו בעלותו לעיה"ק חברון ת"ו, ונהניתי מזיו אור תורתו וקדושתו". גם החותמים האחרים הנם רבנים ידועים ומפורסמים, וחתימותיהם נמצאות באגרות נוספות של רבני אותה התקופה, ובהסכמות על ספרי החיד"א וספרים אחרים.
דף כ-31.5 ס"מ. נייר איכותי, מצב טוב-בינוני, בלאי בשולי הנייר. נתון במסגרת נאה ומפוארת עם תמונת הרב חיד"א.
מצורף אישור מומחה על תעודה חשובה זו.