מכתב רבי ישראל מסלנט ומכתב רבי אליהו חיים מייזל - אודות הוצאת קובץ ה"תבונה" - מעמעל, תרכ"א

מכתב רבי ישראל מסלנט ומכתב רבי אליהו חיים מייזל - אודות הוצאת קובץ ה"תבונה" - מעמעל, תרכ"א
מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון הנודע רבי אליהו חיים מייזל ומכתב בכתב ידו וחתימתו של מייסד "תנועת המוסר" הגאון הנודע רבינו ישראל ליפקין מסלנט. מעמעל, [תרכ"א 1861].
המכתבים נשלחו להגאון רבי צבי בנימין אוירבאך אב"ד דרמשטט, אודות תכניתו של רבי ישראל מסלנט להוציא את קובץ ה"תבונה". וכה כותב לו רבי אליהו חיים מייזל: "... עתה באתי בשביל דבר חדש אשר לפי ראות עיני ימצא הדבר הזה חן בעיני כת"ר... כי ידיד ה' הרב הגאון מ' ישראל סאלאנטער שי' אשר מושבו כעת בפה מעמעל, הנה רצונו להוציא בכל שבוע עלים מלאים ברכת ד' ולחלקם בישראל. בהעלים האלו יבואו שאלות ותשובות מגאוני זמנינו, פלפולים בהלכות, חקירות בכללי הדינים, חידושים וביאורים בהלכה והגדה ומקראי קודש. גם מליצות ושירי מוסר להלהיב לבבות החפצים לדבקה בד'. ויבקש הרב הגאון הנ"ל מאתי יען כי איננו מכיר את כת"ר פנים בפנים כי אבוא... לבקש מאת כת"ר כי יתן גם הוא ידו עמדו בשלחו אלי' איזה גרגרים מחידושיו היקרים או מפלפולים ושאלות ותשובות... נדרשתי לבקשת הרב הגאון הנ"ל והנה מעתיר פני כת"ר בזה ואייחל כי כבודו בטובו ימלא בקשתו...".
בשולי הדף מספר שורות של מכתב נוסף בכתב ידו וחתימתו של רבי ישראל מסלנט בעצמו הכותב: "גם אנכי ד"ש כבוד הרב הגאון כו' כו' צבי בנימין נר"ו יהי ד' עמו ויעל. נפשי בשאלתי על דברי כבוד ידידי הרב הגאון הנ"ל ובטובו אבטח כי ימלא בקשתי דו"ש כת"ר, וישלח אלי בהקדם מדבריו הנעימים ואעשם עטרה לראשי בעה"י. דו"ש ישראל מסלאנט מכונה ליפקין".
רבינו ישראל ליפקין מסלנט - אבי "תנועת המוסר" (תקע"א-תרמ"ג), בן הגאון רבי זאב וואלף בן-אריה (ליפקין). מגדולי גאוני דורו ומתלמידי תלמידיו של רבי חיים מוואלוז'ין. הנחיל את תורתו לקבוצת תלמידים נבחרת, שהנחילו את תורתו בכל עולם הישיבות עד ימינו: רבי שמחה זיסל מקעלם (שהקים את ישיבתו בהדרכת והנחיית מורו ורבו), רבי יצחק בלאזר ורבי נפתלי אמשטרדם. גם ה"סבא" מסלבודקה וה"סבא" מנובהרדוק היו מתלמידיו המובהקים. הקים את כולל ה"פרושים" שבקובנה, והעמיד בראשו את תלמידיו רבי אברהם שיינקר ורבי צבי הירש לוויטאן.
עמד מאחורי מפעלים רבים לחיזוק לימוד התורה והמוסר בארצות שונות, בשנות התר"כ החליט לפעול בארצות ההשכלה, להחזיר עטרה ליושנה בחיזוק היהדות ולימוד התורה והמוסר. לשם כך קיבל אזרחות גרמנית, החליף את לבושו ושפתו לשפת אנשי המקום. התגורר כמה שנים בקניגסברג ובמעמל שבפרוסיה המזרחית, ונסע למקומות שונים, בהם היה דורש בשפה הגרמנית, ומקרב אנשים לתורה ולמצוות.
באותן השנים יצא הגרי"ס לראשונה בפעולות בפומבי, ובכדי לרומם את קרן התורה יסד במה תורנית של קובץ חידושי תורה ודברי מוסר, בגליונות ה"תבונה" שהוציא לאור בשנים תרכ"א-תרכ"ב (1861). מהקבצים התורניים הראשונים בעולם התורה.
מכתב חשוב זה שלפנינו הינו תעודה משמעותית לתיעוד פעולות אלו של רבינו הגרי"ס, לרומם את קרן התורה ונסיונותיו ליצירת קשרים בין גדולי התורה בגרמניה.
הגאון הנודע רבי אליהו חיים מייזל (תקפ"א-תרע"ב), מילדותו נודע בגאונותו וכבר בגיל שמונה [!] נכנס ללמוד בישיבת וואלוז'ין אצל רבי יצחק מוואלוז'ין. בגיל 19 נתמנה לרבה של הורודוק עיר מולדתו, ובשנת תרי"ג נתמנה לרבה של דרעטשין. לאחר מכן כיהן ברבנות פרוזינא ולומזה, ומשנת תרל"ג כיהן כארבעים שנה ברבנות העיר לודז'. נודע כאחד מגדולי דורו בליטא ובפולין, נודע במעשי חסד מופלגים, בפדיון שבויים ובהצלת משפחות עניות מחרפת רעב. קברו שבלודז' נודע כמקום תפלה ובקשה לישועת הכלל והפרט, והיה מכוסה תמיד ב"פתקאות".
מקבל המכתבים: רבי צבי בנימין אויערבאך (תקס"ח-תרל"ב), כיהן בשנים תקצ"ה-תרי"ז כרבה של דרמשטט שבגרמניה. לאחר רדיפות רבות מחוגי הרפורמים בעיר התפטר מן הרבנות ועבר לגור בפרנקפורט דמיין, שם התמסר לעבודתו התורנית בהכנה לדפוס של "ספר האשכול" שהעתיקו מכתבי יד עתיקים והדפיסו עם פירושו "נחל אשכול". בשנת תרכ"ג נתמנה לרבה של העיר הלברשטט. בסמכותו התורנית היה לאחד מגדולי מנהיגיה של הרבנות האורתודוקסית בגרמניה.
28 ס"מ. נייר מכתבים דק וכחלחל. מצב בינוני, קרעים קלים, כתמי נייר דבק. מעבר לדף כתובת וחותמות דואר פגומות.