דרשה לשבת תשובה – קונטרס שלם בן עשרות דפים בכתב יד קדשו של רבינו יוסף חיים מבגדאד בעל "בן איש חי"

דרשה לשבת תשובה – קונטרס שלם בן עשרות דפים בכתב יד קדשו של רבינו יוסף חיים מבגדאד בעל "בן איש חי"
קונטרס שלם, דרשה לשבת תשובה. כתיבה אוטוגרפית של רבינו יוסף חיים מבגדאד בעל "בן איש חי". [בגדאד], תרס"ב [1901].
בראש הדף הראשון: "בשם ד' נעשה ונצליח, ליקבה"ו, בס"ד, בס"ט" [=לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, בסייעתא דשמיא, בסימנא טבא]. – "דרוש שדרשתי בשנת יושב בסת"ר עליון בשבת תשובה. השי"ת ברחמיו וחסדו יזכני ויעזרני לדרוש בכל שנה ושנה תורה לשמה לחיים טובים ולשלום אכי"ר" [אמן, כן יהי רצון].
בסיום הדרשה: "יראו עינינו וישמח לבינו בביאת הגואל משיח צדקנו במהרה בימינו אכי"ר. א-ל ש-ד-י יהיה בעזרתינו וישמרינו ויעזרינו... אכי"ר".
הגאון רבינו יוסף חיים מבגדאד (תקצ"ג-תרס"ט), בעל "בן איש חי" ועוד עשרות ספרים חשובים. בנו של רבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך, מנערותו נודע בגאונותו ובצדקותו. לאחר פטירת אביו בשנת תרי"ט, כשהיה רק בן כ"ו שנה, עלה על מקומו לדרוש בבית הכנסת הגדול, ומאז דרש שם מדי שבת כחמישים שנה. בדרשותיו בשבתות המיוחדות כשבת תשובה ושבת הגדול היו מתאספים למעלה מארבעת אלפים אנשים, והיה דורש לפניהם ומרתק את הקהל כארבע וחמש שעות, כשהוא מתבל את דבריו במשלים נעימים. דרשותיו היו בלולות בהלכה ובאגדה, פסקי הלכות ופירושי פסוקים ואגדות חז"ל, על דרך הפשט, על דרך הרמז ועל דרך חכמת הסוד.
רבינו ה"בן איש חי" היה גדול חכמי עירו וארצו, כל הרבנים והדיינים בבגדאד נכנעו למוצא שפתיו והיה המנהיג הבלתי מעורער של יהדות בבל. עסק ב"תורה לשמה", גדולתו כ"חד בדרא" בנגלה ובנסתר התפרסמה בכל קצוי תבל, ונודע בקדושתו הרבה. בשנת תרכ"ט נסע לארץ ישראל להשתטח על קברות הצדיקים, ואז נתגלה אליו מן השמים שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע ועל שם כך קרא שמות לרבים מעשרות חיבוריו: בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, רב פעלים, עוד יוסף חי, ועוד. ספריו הנוספים הם: לשון חכמים, אדרת אליהו, שו"ת תורה לשמה (שהדפיס בעילום שם), חסדי אבות, ברכת אבות ועוד.
כ-58 דף, למעלה מ-110 עמ' כתובים כ-18 שורות בעמוד. 13.5 ס"מ. נייר יבש, מצב טוב-בינוני. בלאי ודפים מנותקים. מחיקות והוספות בין השורות, כולן בכתב ידו של ה"בן איש חי".
מצורף אישור מומחה. תוכן הדברים נדפס בספרו "תשובה מחיים", ירושלים תשס"ט, עמ' רל-רעו. שם נדפסו הדברים כנראה עפ"י כת"י אחר, עם שינויים מכת"י זה.