הגהה ארוכה בכתב-יד קדשו של המהרש"ל

הגהה ארוכה בכתב-יד קדשו של המהרש"ל
דף מספר ביאור המזרחי [לרבי אליהו מזרחי - הרא"ם] על פירוש רש"י לתורה. ונציה, רפ"ז [1527]. עם הגהה ארוכה [חמש שורות] בכתב-יד קדשו של הגאון רבי שלמה לוריא - המהרש"ל.
רבינו המהרש"ל - הגאון רבי שלמה לוריא (ר"ע בערך-של"ד 1510-1573, אוצר הרבנים 18496), אב"ד ור"מ לובלין. מענקי הרוח של יהדות פולין בראשית התקופה המכונה "תקופת האחרונים". מחכמי דור דעה - דורם של מרן הבית יוסף, הרמ"א והאר"י הקדוש. מגדולי הפוסקים ומפרשי התלמוד. ישב בבריסק דליטא ובאוסטרהא והרביץ שם תורה לרבים. לאחר פטירת הגאון רבי שלום שכנא אב"ד לובלין נתמנה לרב העיר ולראש הישיבה. בסמכותו התורנית הרחבה ובהעמדת מאות תלמידים הקים עוּלה של תורה וביסס את המרכז התורני הגדול בפולין וסביבתה. רבים מגדולי הדור ורבני הקהילות בפולין היו תלמידיו, ביניהם היו רבי יהושע פלק הכהן בעל הסמ"ע, רבי שלמה אפרים מלונטשיץ בעל "כלי יקר", רבי חיים מפרידברג אחי המהר"ל מפראג, רבי אליהו 'בעל שם' מחלם, רבי בנימין סלניק בעל שו"ת משאת בנימין, רבי משה מת מפרמישלא בעל "מטה משה", והשל"ה הקדוש.
גדולי דורו והדורות שאחריו הפליגו רבות בדבר גדולתו והשפעתו הכבירה. רבינו הרמ"א, ידידו וקרוב משפחתו, היה אף הוא ממנהיגי יהדות פולין באותה עת ועמד אף הוא בראש ישיבה גדולה בעירו קראקא. השניים ניהלו קשרי שו"ת הלכתיים שלעתים התפתחו לפולמוסים חריפים, אך יחד עם זאת היה יחסו של הרמ"א אליו יחס של הערצה והתבטלות ובין היתר כתב על המהרש"ל כי "ראוי לסמוך עליו כמשה מפי הגבורה". בדור שאחריו כתב על גדולתו רבי יאיר בכרך בעל 'חות יאיר': "אשר כבר העידו על מהרש"ל ז"ל שאילו נשתכחה תורה מישראל היה מחזירה בפלפולו", ו"משלמה עד שלמה לא קם כשלמה".
חיבורו המפורסם הוא הספר "ים של שלמה" המשמש כעין סיכום הלכתי על מסכתות הש"ס [חיבור זה שרד רק על חלק מהמסכתות]. בנוסף כתב הגהות וביאורים על התלמוד. הגהות הנוסח שלו מופיעות במהדורות הש"ס, חלקן שולבו בטקסט הגמרא עצמו. ביאורו על סדר המסכתות נדפס במהדורות הש"ס [לצד חידושי המהרש"א] ונקרא "חכמת שלמה". בנוסף כתב תשובות בהלכה וחיבורים נוספים בנגלה ובנסתר.
הגהותיו על ספר המזרחי נדפסו בספר "יריעות שלמה", פראג שס"ט, והיו לאבן יסוד לשאר מפרשי רש"י.
הדף שלפנינו הוא מפרשת מצורע, ועליו חמש שורות בכתב-ידו של המהרש"ל: "יש מקשים מפני מה מביא צפרים לטהרת הבתים בשבוע שני' שנתרפא הנגע...". הגהה זו נדפסה כלשונה בספר יריעות שלמה [פראג שס"ט, דף כט].
דף 29 ס"מ. מצב טוב, כתמים. מספר נקבי עש משוקמים. כרוך בכריכת עור חדשה ומהודרת.
מצורף אישור מומחה על זיהוי כתב היד ככתיבת ידו של המהרש"ל.