מכתב שו"ת מהגאון רבי אליעזר יצחק פריד, ראש ישיבת וולוז'ין, תקצ"ח

מכתב ארוך בדברי תורה, בכתב ידו ושתי חתימותיו של הגאון רבי "אליעזר יצחק בהרב הג' מ' הלל זללה"ה" פריד, ראש ישיבת וולוז'ין, ניסן תקצ"ח (1838). המכתב נשלח אל תלמידיו בישיבת וולוז'ין, הגאון רבי שמואל סלנט ורעו רבי יוסף מיכל, שנסעו לחג הפסח לעירם סלנט, ושלחו אל רבם את השאלה בדבר קמח למצות שנרטב. בסיום דבריו כותב רא"י, כי חותנו רבי יצחק מוולוז'ין הסכים לפסק דינו: "ואת כל זה דברתי גם עם חותני הרב הג' נ"י, והסכים על ידי". בשולי המכתב דורש רבי אליעזר יצחק בשלומו של ידידו ורעו "המופלג מוהרצ"ה" הוא רבי צבי הירש אביו של רבי שמואל מסלנט . רבי שמואל מסלנט, נשא בשנת תקצ"ז את בתו של הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט, מגדולי תלמידי רבי חיים מוולוז'ין. לאחר נישואיו נסע ללמוד מספר שנים בישיבת וולוז'ין, והיה חוזר לביתו בסלנט רק בחגים. שאלה זו נשלחה על ידו אל רבו הגדול, בימים שלפני חג הפסח. הגאון רבי אליעזר יצחק פריד (תקס"ט-תרי"ג), מאצילי המשפחה המייסדת של ישיבת וולוז'ין. בן-בתו של מייסד הישיבה רבי חיים מוולוז'ין, וחתנו הגדול של דודו רבי איצל'ה מוולוזין [אביו הגאון רבי הלל מהורודנא, שימש כעשר שנים בתפקיד משנה לראש הישיבה בוולוז'ין, קודם שעבר לכהן ברבנות בהורודנא]. עוד בחיי חותנו רבי איצל'ה מוולוז'ין, נתמנה לתפקיד משנה לראש הישיבה. לאחר פטירת חותנו נתמנה לראש הישיבה, תפקיד בו כיהן במשך תקופה קצרה, עד להסתלקותו בדמי-ימיו. לאחר פטירתו מונה לראשות הישיבה גיסו הצעיר הגאון הנצי"ב. מגיל צעיר נודע בגאונותו, "וכל גאוני זמנו נשאו ונתנו עמו בשאלות שונות, עוד בימי נעוריו". בשקדנותו המופלאה היה חוזר בכל חודש על כל הש"ס (מתוך הקדמת בנו לספר "חוט המשולש" - בו נדפסו שו"ת משלשה דורות: רבי חיים מוולוז'ין, חתנו רבי הלל פריד ונכדו רבי אליעזר יצחק). רוב חידושי תורתו לא נדפסו, כפי שמתאר בנו את אשר עבר עליו בשנותיו האחרונות: "כארבע עשרה שנה לפני מותו נחלה במחלה אנושה... ואף כי מצב בריאותו היה ברע מאד ובחלישות נוראה, בכל זאת מגודל אהבתו וחשקו אל התורה, לא מש מאהלה... ואזר חיל להטיף אמריו בהישיבה שני פעמים בשבוע. אך מגודל חלישותו, לא היה בכוחו לרשום ולכתוב הכל, והרבה מחידושיו נשארו תחת ידי תלמידיו אשר יצקו מים על ידיו, וגם אלה אשר רשם לא הספיק לסדרם בסדר נכון כנצרך להדפסה, ויש אשר לא הספיק לגומרם...". תשובה זו שלפנינו, נדפסה בשינויים, בספרו שו"ת חוט המשולש, סימן נב (ווילנא, תרמ"ב 1882). ונדפסה בשלמות בספר "תורת רבי שמואל מסלנט", חלק א', עמ' עח-פ (ירושלים, תשנ"ח). 2 עמ' כתובים, 23 ס"מ. מצב טוב, כתמי חלודה וקמטים.