כתב-יד - ספר "אוצרות חיים" ודרושי קבלת האר"י - הגהות רבות מהמקובל רבי דוד די מדינה - צפת, ראשית המאה ה-18

כתב-יד, ספר "אוצרות חיים" ודרושים נוספים, קבלת האריז"ל מתלמידו רבי חיים ויטאל, בעריכת רבי יעקב צמח. צפת, [ת"פ 1720 בקירוב]. כתיבה מזרחית [ארץ ישראל] רהוטה. נכתב ע"י רבי אברהם ב"ר יצחק נעאמיאש (נחמיאס) מצפת שחתם בקולופון: "בריך רחמנא דסייען... להעתיק ספר הקדוש הזה אוצרות חיים מהרב המקובל האלהי מוהר"ר חיים ויטאל זלה"ה... הדל באלפי אני המעתיק... אברהם בן לא"א החכם השלם נעים זמירות ישראל כמה"ר יצחק נעאמיאש זלה"ה אחד ומיוחד מרבני עה"ק צפת תובב"א". ספר "אוצרות חיים" נערך בסביבות שנת ת"ג על-ידי המקובל רבי יעקב צמח, מתוך כתבי-יד של רבי חיים ויטאל שנגנזו על ידו ונתגלו בירושלים. מכתבים אלה ערך ספרים נוספים: "קהילות יעקב", "אדם ישר", ועוד. כתב-היד שלפנינו מכיל את ספר "אוצרות חיים", עם הוספות מספר "אדם ישר" ("ענין פנימיות וחיצוניות", "ד' עולמות אבי"ע בקיצור") ומספר "קהילות יעקב" ("שער גן עדן וציור כל העולמות"). הסופר הוסיף בסוף כתב-היד גם את "שער הנבואה ורוח הקודש" ("שער היחודים" - הענף הרביעי של ספר "פרי עץ חיים", בעריכת רבי מאיר פופרש). בכתיבת סופר אחר נוספו: "ביאור ענין הקליפות" ("שער הקליפות") ו"כסא הכבוד דבריאה" (מתוך "שער כסא הכבוד" בספר "עץ חיים"). חתימות רבי "דוד די מדינה" בדף הראשון ובמקומות נוספים. בגליונות כתב-היד מאות הגהות בכתב-ידו: חלקן מגדולי המקובלים, רבי יוסף אבן טבול [מהרי"ט], רבי משה זכות [רמ"ז], רבי נתן שפירא [הרנ"ש], רבי אברהם אזולאי [א"א = אמר אברהם] ורבי ישראל בנימין [מהרי"ב], ומהן עשרות הגהות מקוריות משלו, ארוכות ובעלות תוכן (כמה מהן פותחות במילים "פליאה דעת ממני" או "ולענ"ד"), חתומות בשם "דוד". [יתכן שמספר הגהות הן מכותב אחר]. בדף ריב/2 שני קטעים בכתב-יד רבי דוד די מודינה: "מ"כ [מצאתי כתוב] בל"ת [בליקוטי תורה] במצרים", עם שרטוט עיגולים; בעמוד הריק שבדף האחרון שרטוט סכמתי בכת"י של השתלשלות העולמות. בסוף כתב-היד, לאחר קולופון הסופר, חתם רבי דוד: "נשלם הגהת ספר אוצרות חיים היום כ"ב לחדש אלול... פה עה"ק צפת יום הנ"ל שנת פ"ו" [תפ"ו 1726]. רבי דוד די מדינה, חכם ומקובל, יליד שאלוניקי. עלה לארץ ישראל בשנת ת"פ והתיישב תחילה בצפת ואחר כך בירושלים. כפי הנראה, קודם לכן עשה זמן מסוים במצרים ושם חתום על פסקים עם רבי שמואל ויטאל (בן מהרח"ו) ועם המרא דאתרא רבי מרדכי הלוי (בשו"ת דרכי נועם, יורה דעה סימן ה, ואבן העזר סימן טו). בשנת תצ"ה היה בארם-צובא ושם חיבר את ספרו "נפש דוד" [פירוש על התורה בדרך קבלה] והדפיסו שנה לאחר מכן בקושטא. בשנת תק"ז נסע לערי טורקיה, מחמת הדוחק בירושלים, אז הדפיס בשאלוניקי את ספרו "רוח דוד ונשמת דוד" - פירוש על ה"אידרא רבא" ופירוש על שיר השירים בדרך הקבלה. על ספר זה הסכימו רבני שאלוניקי, רבי יצחק הלוי, רבי חיים משה אמארילייו ורבי יוסף הכהן ן' ארדוט, המכנים אותו "חכם הרזים החכם השלם והכולל המקובל האלהי". כחכמים אחרים בני דורו נמשך אחרי השבתאות (ותכנים שבתאיים מופיעים בחיבוריו; ראה על כך: מאיר בניהו, התנועה השבתאית ביוון, ירושלים תשל"ג, עמ’ קצה-קצו). א-מ, מג-נה, [3], נו-ריב, ריב-ריד דף (חסרים דפים מא-מב). סה"כ 216 דף. 22 ס"מ. הדף הראשון הוא השלמה מכותב אחר, דפים קעט-קצו הם מכותב אחר. נייר איכותי, מצב טוב. כתמים. עקבות רטיבות, בלאי וקרעים במספר דפים. כריכת עור עתיקה, בלויה ופגומה.