תלמוד בבלי - מסכת מועד קטן - דפוס גרשם שונצינו - פיזרו, רע"ה

תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן. [פיזרו (איטליה), רע"ה 1515]. דפוס גרשם בן משה שונצינו.
עותק חסר. מספר הגהות בכתיבה ספרדית.
נמצאים הדפים הבאים: קונטרס א: דפים ב-ו (חסר שער), קונטרס ב: א-ה (חסר דף ו). קונטרס ד: ו דף. קונטרס ו: ב-ז (סוף). חסרים: קונטרסים ג, ה. סה"כ 22 דף.
32 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות. שיקומים מקצועיים של קרעים ופגיעות בשולי הדפים. כריכה חדשה.
משפחת שונצינו, משפחה יהודית שבניה היו מראשוני המדפיסים העבריים, נקראה על שם העיר שונצינו (סונצ'ינו) שבצפון איטליה, בה התיישבו בני המשפחה והקימו את בית דפוסם הראשון. בני שונצינו היו הראשונים שהחלו להעלות את מסכתות התלמוד הבבלי על מזבח הדפוס (במקביל להם נדפסו מספר מסכתות בספרד). המסכת הראשונה, מסכת ברכות, נדפסה בשנת רמ"ד ("שנת גמר"א"). בשל קשיים וצרות שהתרגשו עליהם, נאלצו בני שונצינו לנדוד יחד עם כלי הדפוס, והתגוררו בערים שונות ברחבי איטליה, כשבכל אחת מהן המשיכו במלאכתם והדפיסו ספרים עבריים חשובים. אחת התחנות היתה העיר פיזרו (פזארו) שבצפון מזרח איטליה, בה שהה גרשם בן משה שונצינו מספר שנים והדפיס כמה ממסכתות התלמוד. הדפסה זו, המכונה כיום "דפוס פיזרו", היתה לאבן היסוד בתולדות הדפסת התלמוד הבבלי. גם דניאל בומברג, המדפיס הוונציאני הנודע, השתמש במסכתות שנדפסו בפיזרו כבסיס למהדורתו המפורסמת. במהדורה זו נקבעו לראשונה "התוספות" כחלק אינטגרלי מדף הגמרא לצד פירוש רש"י (להבדיל מדפוסי ספרד שבהם נדפס רק פירוש רש"י בצד הגמרא). גם סוג ה"תוספות" שצורפו לכל מסכת נקבע אז לדורות (ברובם תוספות רבי אליעזר מטוך). לעומת זאת, "צורת הדף" (ומספור הדפים) בדפוס זה שונה מהמקובל בימינו, שכן זו נקבעה רק במהדורת בומברג שנדפסה אחריה. גרשום שונצינו החל להדפיס בפיזרו בשנת רס"ט, ובסך הכל הדפיס כעשרים ושלוש מסכתות, אך לא השלים את התלמוד הבבלי כולו.