ספר איתן האזרחי - אוסטרהא, תקנ"ו - העותק של האדמו"ר רבי שלום מקאמינקא ונכדו האדמו"ר מאושפיצין חתן ה"דברי חיים"

ספר איתן האזרחי, שאלות ותשובות - חלק ראשון, מאת רבי אברהם הכהן רפפורט מלבוב. אוסטרהא, [תקנ"ו 1796]. בין המסכימים על הספר: רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
בדף הכריכה האחורי, רישומי בעלות: "שייך להרב המאור הגדול בוצינא חסידא ופרישא עמוד הימיני פטיש החזק כש"ת מ"ה שלום הלוי...", "שייך אל כבוד אדמו"ר מוה"ה נ"י". מעבר לשער חותמת: "אלעזר הלוי ראזענפעלד - חונה פה אשפצין - בהה"צ מקאמינקא...". חתימה לא מזוהה בשער.
כפי הנראה, עותק זה היה שייך לצדיק רבי שלום מקאמינקא ואח"כ עבר לנכדו האדמו"ר רבי אלעזר הלוי מאושפיצין.
הצדיק רבי שלום הלוי רוזנפלד מקאמינקא (תק"ס-תרי"ב, אנצ' לחסידות ג', עמ' תרסח-תרעא), מגדולי החסידות, תלמידו המובהק של רבי נפתלי מרופשיץ, אבי שושלת קאמינקא. נולד בעיר ראווע (Ра́ва-Ру́ська; כיום אוקראינה), ומיד עם הוולדו העידו עליו צדיקים שנשמה גדולה באה לעולם. מסורת חסידית אומרת שנשמתו היא נשמת הגר"א מווילנא (שנפטר זמן קצר קודם לידת רבי שלום), ואף הוא אמר על עצמו שנשמתו היא מנשמת התנאים.
בילדותו למד תורה אצל רבי צבי הירש חריף ואצל רבי שלמה קלוגר, שהיו בראווע. בהמשך קיבל תורה מפי גדולי גאוני גליציה כרבי יצחק שמעלקיש אב"ד לבוב (בעל "בית יצחק"), רבי אברהם מרדכי טורקר "הגאון מדומברובה", ועוד. בגיל תשע כבר סיים את הש"ס ונודע כעילוי מופלא. מסופר שרבי אפרים זלמן מרגליות שפגש בו, התפעל ממנו מאד ואמר: "גם אני הייתי עילוי בנעורי, אבל עילוי שכזה עדיין לא ראיתי". בילדותו לקחו אביו לצדיקי הדור, והוא הספיק לבקר מספר פעמים אצל ה"חוזה מלובלין". ה"חוזה" הגדיר את הילד כ"חכם הדור", ופעם אף הזמינו לאכול עמו מאותה קערה. לאחר מכן, היה תלמיד דבוק ברבו הצדיק רבי נפתלי מרופשיץ, והיה אחד משני תלמידיו הגדולים - לצד ידידו האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם בעל "דברי חיים" מצאנז. לאחר פטירת רבי נפתלי מרופשיץ, נהג לנסוע אל צדיקי הדור, ובהם רבי שלום מבעלז, רבי צבי הירש מזידיטשוב, רבי צבי הירש מרימנוב, רבי ישראל מרוז'ין, רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, ועוד.
כיהן תחילה כרב ביאריטשוב ובשנת תקצ"ז עבר לכהן בקאמינקא. סירב לכהן כאדמו"ר אבל נודע כצדיק ופועל ישועות. זכה ויצאה ממנו שושלת גדולה של אדמו"רים לבית קאמינקא. סירב להדפיס מחידושיו, ואת כתביו שרף במו ידיו, באמרו "יודע אני מראש איזה ספרים יתחברו עוד טרם ביאת המשיח, ואין רצוני להיות מונח יחד אתם בארון הספרים...". רק בדור האחרון, נדפסו שרידי תורתו בספר "אוהב שלום" (ברוקלין תשס"ו).
נכדו, האדמו"ר רבי אלעזר הלוי רוזנפלד מאושפיצין (תרכ"א-תש"ג), חתנו הצעיר של האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז ובנו של האדמו"ר רבי יהושע מקאמינקא (בנו של רבי שלום מקאמינקא). משנת תרמ"ה רב בבוכניה, בשנת תרנ"ז עלה לכהן על מקום אביו כאדמו"ר בקאמינקא ובשנת תר"ס עבר לכהן כרב ואדמו"ר בעיר אושפיצין (אושוויץ). בשנת תרצ"ו עלה לארץ ישראל והקים את בית מדרשו בירושלים. בערב מלחמת העולם השניה חזר לפולין ונפטר בגטו סוסנוביץ. הי"ד.
[2], לו, לח-לט, מא[צ"ל: מב]-מד, [1], מה-סד, סג-עב, [2], עא-צו, צט-ק דף (ספירת דפים משובשת). חסר: דף צו. דפים מ-מא חסרים ומושלמים בכתב-יד. 31 ס"מ. מצב בינוני, קרעים בדף השער ובמספר מקומות נוספים, פגעי עש ובלאי. כתמים. כריכה לא מקורית.