שולחן ערוך אבן העזר - מנטובה, תפ"ג - חתימה והגהות רבי דוד חיים קורינאלדי בעל "בית דוד" - הטופס שהיה אצל החיד"א, עם ...

שולחן ערוך אבן העזר - מנטובה, תפ"ג - חתימה והגהות רבי דוד חיים קורינאלדי בעל "בית דוד" - הטופס שהיה אצל החיד"א, עם חתימת נכדו רבי נסים זרחיה אזולאי
שולחן ערוך אבן העזר, עם פסקי הרב גור אריה הלוי פינצי. מנטובה, [תפ"ג 1723]. דפוס יצחק ירא ויעקב חבר טוב.
חתימה בשער הספר: "לה"ו ק"כ [קנין כספי] דוד חיים קורינאלדי" - רבי דוד קורינאלדי, מגדולי חכמי איטליה, בעל "בית דוד" על המשניות. בדפי הספר כמאה הגהות בכתב-ידו, חלקן ארוכות במיוחד. הגהות אלה לא נדפסו.
הגהותיו של רבי דוד חיים קורינאלדי היו למראה עיני החיד"א, כפי שכותב בספרו 'שם הגדולים' (מערכת ספרים, ערך הגהות וחידושי דינים), והוא מצטט מהן עשרות פעמים ברבים מספריו (כגון: חיים שאל, שיורי ברכה, טוב עין, ועוד). בשער הספר חתימת נכדו רבי "נסים זרחיה אזולאי", ובדפי הספר שתי הגהות בכתב-ידו (דפים: יב, ב; עה, א). כפי הנראה, הגיע אליו ספר זה מספריית סבו החיד"א.
בהגהותיו של רבי דוד חיים קורינאלדי תוכן הלכתי חשוב, הוא מביא בהן את דעתו, משיג ומקשה על דברי השולחן ערוך, מביא דברים שנשאל, והוראות והלכה למעשה שנהג בהם במקרים שבאו לפניו.
בדף ו, ב, מביא סיפור שקרא בספר "מאפאמונדו איסטוריקא" ב"דברי הימים למלכי סינים" על הקיסר אונטיאו "שאשתו השניה וויט"י ילדה לו בן ששהה במעיה ארבעה עשר חדש והיה קיסר אחריו..." [סיפור זה מביא החיד"א בשמו בספרו יוסף אומץ, סימן צד, סעיף ג].
בדף יו, א, מאריך לכתוב "תוכחת מגולה להמרקדים עם הנשים אפי' פנויות... וכ"ש עם הנשואות והקרובות...".
בדף מט, א, מאריך לדון בדבר כשרותן של הפאות הנכריות שלובשות הנשים: "חדשות מקרוב באו שנהגו לילך פרועות ראש, אלא שהשערות הן כלן מפאה נכרית ואמר לי לבי לדקדק בדבר אם יש בו איסור על פי הדין אם לאו...".
בדף כו, א, כותב: "...ומ"מ השמטתי עצמי במעשה שבא לידי מלהורות להקל וגם לא נזקקתי לסדר הגט כדעת המחמיר כי שלא להכניס עצמי בקטטות בין אנשים אשר ראוי לומר עליהם עמי בעצו ישאל ומיקל לו יגיד לו ולכן דחיתי השואל בקש ובשמאל...".
בדף סב, ב, מספר: "...ושוב בא לידי גט א'[חד] כתוב באלגאזיר שנשלח משם לתונס ע"י כותי לשליח ישראל שם... וכתוב באגרת השלוחה לחכמים שם בתונס שכן נהגו כמה פעמים הלכה למעשה ע"פ הרשב"ץ ז"ל והנאני שכוונתי לדעת הגדול כמוהו".
רבי דוד חיים קורינאלדי - רד"ק (ת"ס-תק"ל), בעל "בית דוד" על ששה סדרי משנה. מחכמי איטליה, פוסק, מדקדק ובקי גדול בחכמות. חתן רבי יצחק ב"ר אשר פאציפיקו מונציה, תלמיד רבי נתן פינקרלי מוירונה. העיד על עצמו שלמד תורה מתוך יסורים קשים. שימש ברבנות בערי איטליה. תחילה התגורר ברוויגו, לאחר מכן שהה זמן קצר בליוורנו, ומשנת תק"ז בערך רב בטריאסט. בעקבות חיבורו "בית דוד" נקלע לפולמוס חריף עם רבי דוד פארדו שהרבה להשיג עליו בספרו "שושנים לדוד". רבני ליוורנו עשו שלום ביניהם, ובעקבות זאת כתב רבי דוד פארדו התנצלות מיוחדת בראש החלק השני של ספרו "שושנים לדוד". במהלך הויכוח העלילו על רבי דוד קורינאלדי שספרו "בית דוד" לא נתחבר על ידו, אך רבי יצחק לאמפרונטי שהיה ידידו הטוב (והביא מתשובותיו בספרו "פחד יצחק") כתב אגרת פיוסים לנחמו על כך: "לכל הדברים אשר ידברו צריו אל ישית לבו, וכרך דרך המתלוננים כשלא יוכלו להוציא דבה רעה על החיבור מלינים על המחבר, וככה אירע לו בספרו הנחמד בית דוד... ונשבע אני שמעולם לא עלה במחשבתי שאיש אחר חבר אותו".
רבי נסים זרחיה אזולאי (תק"ם-תקצ"ז), בן רבי אברהם אזולאי בן החיד"א. תחילה כיהן כאב"ד מאגנציא שליד אזמיר. משנת תקפ"ו, כיהן כדיין בצפת. נהרג ברעש האדמה וכשהוציאוהו מן ההריסות בעודו מעוטר טלית ותפלין, יצאה נפשו, באמרו שהוא הגלגול האחרון של אסא מלך יהודה נכה-הרגליים.
פח דף. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים. הספר עבר שיקום, השער וחלק מהדפים נשטפו ונוקו, פגעי עש משוקמים. כריכת עור חדשה.