תגלית תורנית!! חיבור שלם בכת"י, שלא נדפס – 'רבינו דוד' – מרהיב עין – 250 עמודים!

תגלית תורנית!! חיבור שלם בכת"י, שלא נדפס – 'רבינו דוד' – מרהיב עין – 250 עמודים!

כת"י ספר "רבינו דוד" – פירושים ומוסרים על סדר פרשיות התורה והמועדים .כתובים ערבית באותיות עבריות עם מובאות הפסוקים ומשפטים נוספים בעברית. כתב היד יפה וקריא.
לפנינו חיבור שלם ביהודית ערבית שלא ראה אור דפוס מעולם!
שם המחבר הוא כנראה שלמה. החיבור נכתב במצרים, בשנת תרכ"ט 1869.

המחבר קרא שם ספרו על שם אביו ששמו היה רבי דוד אביגדור .

נוסח השער:
ספר רבינו דוד
מטל פי באר תושיה .לגולל אבן הנשיה .שמתיה לאבן השתיה.בכל ענין מחבר או מפורר.בתורת חוג ומשקל ומורד.החכמה לחכם תנחהו .בשכבו אל תניחהו.ובהקיצו היא תשיחהו.ברוך אלקים.אשר נתן לי לשון לימודים.למלאות ענינים.חביבים ונחמדים.ובהם יעלזו חסידים.
כה דברי : שא"ג (ש'למה א'בי ג'דור)
נעתק בעיר מצרים יע"א
משנתינו שנת תרכ"ט ליצירה (1869)
ובו מעוז לכל איש ומבט. ותהי שלימותו מעט.ונשלם בשבעה עשר בשבט. ותהי העתקתו על ידי. ושפלות ומגרעת דעתי.
שלמה אביגדור".

מעבר לשער הספר, המעוטר בפרחים ובסלסולים, כתב המחבר קולופון ובו בא סימן שמו בראשי החרוזים:

"ספר רבינו דוד
המעתיק שלמה אביגדור ושמו חתום בראשות[?]
ש מענו קול רעם גדודינו
ל מען רגזו נחלי שיחור
מ איר חנותינו באור כרך
ה חץ ללב אויבים יקוב חור

א שמח ואגיל באדונינו
ב רוב עוז ושלום לבחור
י ם סוף נחרב וישוב אחור
ג ם אור היום יהי בחור
ד בש וחלב בארץ תדור
ו אזיבקע נחל שיחור
ר וח והצלה יעמוד לדור

וזכותו יעמוד לנו מדור דור.
כ"ד המעתיק [חתימתו המסולסלת].

בספר ישנה הקדשה לזכרון אחיו (הביולוגי?) של המחבר רבי בנימין שמו שתמך בו. וזה לשון ההקדשה:
ותרב מכל משאות אחיו משאת בנימין, בהיותי שאנן ושליו בארצי, לבי העירני, בשמו ארים נסי, נתתי עצה בנופת צופים, אחי וחביבי כבת עין, והשגנו הענין, ולולא הוא רוצה, בחפצי ביתי, מוציא מעות מכיסי, יודע לאלי, כי הייתי סבה, וה' ישלים טובה, ושומע לעצתי בחבה, ורצונו נוטה בחפצי, למעלת הגביר חכם בנימין קודסי יצ"ו".

בכתב היד נוספה הקדשה אחרת שמתארת את הקדשת הספר על ידי בני משפחת אשכנזי למדרש רבי חיים אל משאטי (אולי הוא מדרשו של רבי חיים כפוסי? והדבר צריך חקירה).
וזה לשון ההקדשה:
הוקדש לע"נ הזקן המשתדל במצות אברהם אשכנזי שהתנדבו בניו נסים, חביב, גבריאל, ובכור שלמה, לק"ק רבי חיים אל משאטי זיע"א פי אל מחלת, והתנו שאף גבאי לא יוכל למוכרו ולהשכירו ולהזיזו ! מק"ק הזה.

יש להוסיף שהמחבר היה מלמד תינוקות ב"איסקולה" (= תלמוד תורה). כך הוא כותב בקולופון בסוף כתב היד, תוך שהוא מציין את תאריך הכתיבה למנינם בערבית עברית.
על המחבר לא ידוע דבר. על המדרש רבי חיים אל משאטי לא שמענו עד היום, וגם ברשימת בתי המדרש וכנסיות של מצרים המופיעות בסוף ספר טוב מצרים לא הוזכר מדרש זה.
כתב יד יפהפה ונדיר, בכתב יד קריא וברור, שמחכה לגואל שיתרגם וידפיס אותו לזכר המחבר ולזכר קהילת מצרים, ויזכה בכך לרב טוב בזה ובבא.

על קהילת 'מחלת' מצרים (או בשמה הערבי 'מחלה'), אשר בה שכן כתב היד: בעיר זו היתה התיישבות יהודית כבר בימי הביניים. בגניזה הקהירית נמצאו דברים הקשורים אליה.
ישנה עדות משנת 1864, שנים ספורות קודם כתיבת כתה"י שלפנינו, אשר מספרת על 20 משפחות יהודיות המתגוררות במקום. הקהילה היהודית חדלה להתקיים בזמן מלחמת העולם השניה, אולם יהודים בודדים גרו בה עד שנת 1955.

אודות משפחת אשכנזי שהקדישו את כתה"י
בעקבות גירוש ספרד הגיעו בני המשפחה ליוון. משם המשיכו למצריים. ב-1780 הם היו בעלי אזרחות איטלקית. המשפחה היתה אמידה, והביאה לעיר הון ורכוש. הם קנו חלקות אדמה והעסיקו בעבודתן יהודים.

מצב מצוין.