דרכי משה - זולצבך, תנ"ב - העותק של האדמו"ר רבי יעקב לנדא אב"ד טשכנוב ויעז'וב - עם הגהות בכתב-ידו

ספר דרכי משה, יורה דעה. מאת רבינו משה איסרליש - הרמ"א. עם הגהות אורח מישור, מאת רבי יוחנן מקרעמניץ. זולצבך, [תנ"ב 1692]. מהדורה ראשונה.
בשער חותמת האדמו"ר רבי "יעקב בהגאון מוהר"א נ"י לאנדא". בדף ל/1 הגהה למדנית ארוכה בכתב ידו של רבי יעקב [ראה צילום מצורף להשוואה]. ועוד שתי הגהות קצרות בדפים אחרים.
האדמו"ר רבי יעקב לנדא מיעז'וב-טשכנוב (תקצ"ד-תרנ"ד), בנו הצעיר של האדמו"ר הקדוש רבי אברהם לנדא מטשכנוב (תקמ"ד-תרל"ה). כבר מילדותו היו ניכרים בו כשרונות מיוחדים ואצילות נפש. חביב היה על אביו הקדוש שכינהו תמיד בשם "העילוי". [ארבעה בנים היו לו לרבי אברהם, וכך היה מונה שבחם: רבי זאב וואלף - חכם. רבי דוב בעריש - חסיד. רבי רפאל - צדיק תמים, ורבי יעקב - עילוי. בהספדו על אשתו הרבנית - אמר רבי אברהם מטשכנוב על ארבעת בניו הקדושים: "מוכנה לך בגן עדן כורסה בת ארבע רגליים..."]. הצטיין בפשטות ובטוב לב. נחבא אל הכלים וסגור בד' אמות של הלכה. מגדולי חסידי הרב הקדוש מקוצק ובעל חידושי הרי"ם מגור.
כיהן ברבנות נאשלסק, טשעכנוב ויעז'וב. בשבע השנים האחרונות לחיי אביו ה"זכותא דאברהם", קשה היה לאביו הקדוש לשאת את משא העם כאדמו"ר, יחד עם משא הרבנות. התפטר רבי אברהם מהרבנות, וקרא אליו את בנו-חביבו רבי יעקב לכהן על מקומו כאב"ד טשכנוב. [משום כבוד אביו נקרא רבי יעקב בתואר סגן הרב]. לאחר פטירת אביו עבר לכהן כאב"ד ואדמו"ר בעיר ייעז'וב (הסמוכה ללודז'), וקיבל את מרותו של אחיו הגדול רבי זאב וואלף מסטריקוב, שניהל את חצרו בדרכי קוצק - דרך החריפות וההבנה. לאחר פטירת אחיו מסטריקוב התחיל רבי יעקב לכהן באדמו"רות ביעז'וב, על שמה נודע עד היום כ"ר' יעק'לי ייעזעאווער" [רבי יעקב מיעז'וב].
בשנת תר"ן נסע לראשונה לארץ ישראל, ובשנת תרנ"ג עלה שוב לירושלים על מנת להשתקע בה, אך מסיבות משפחתיות חזר לפולין, בה נפטר בטבת תרנ"ד, ונקבר באוהל אדמו"רי טשכנוב, בבית העלמין בווארשא.
[2], קו דף. 33 ס"מ. נייר באיכות נמוכה. מצב בינוני. קרעים וכתמים. כתמי חלב-נרות. הגהות קצוצות. כריכה חדשה.