מורה נבוכי הזמן, לר' נחמן קרוכמל - ספר השכלה יסודי וחשוב - למברג, 1851 - מהדורה ראשונה - נדיר מאוד

מורה נבוכי הזמן - "ספר מורה אמונה צרופה ומלמד חכמת ישראל. חיברו רבי נחמן הכהן קראכמאל... הכינו והוציאו לאור יום טוב ליפמן צונץ מברלין". למברג, 1851 [תרי"א]. מהדורה ראשונה ונדירה באופן יוצא מן הכלל. שני שערים (השני בלטינית).
הספר כולל שבעה-עשר פרקים, הנקראים "שערים".

נחמן קרוכמל (תקמ"ה 1785 - ת"ר 1840), הוגה דעות והיסטוריון יהודי, מהבולטים שבאנשי תנועת ההשכלה וממייסדי תנועת חכמת ישראל. עסק בלימודי פילוסופיה כללית ובכתבי ההשכלה עד לדורו. עסק גם בהיסטוריה, ורקם את הקשר בין היסטוריה לפילוסופיה.
קרוכמל השפיע על התפתחות ההשכלה העברית, מחקר תולדות עם ישראל, סוגות הספרות היהודית, וההגות היהודית בדורות שאחריו בשתי דרכים: באמצעות חוג התלמידים שהתקבץ סביבו, ובו יוצרים וחוקרים שהיו אחר כך בשורה הראשונה של תנועת ההשכלה היהודית בגליציה, באוסטריה ובמזרח אירופה; ובאמצעות ספרו, "מורה נבוכי הזמן", שבו הציג תפיסה פילוסופית והיסטורית מקיפה על אודות עם ישראל וייחודו. ספר זה נתן השראה לפילוסופים וכן לרבנים לחבר ספרים דומים בכיוון דומה (חומר מצורף).
את הספר החל לכתוב לאחר הפצרות מתלמידיו וידידיו, כנראה מתחילת שנות ה-30. תלמידיו כינו את הספר "מורה נבוכים החדש". בשנותיו האחרונות התקדם הרבה בהכנת ספרו, אך לא השלים אותו; לפני מותו ביקש שהחוקר המפורסם יום טוב ליפמן צונץ יערכהו ויוציאו לאור, ואכן הספר יצא לאור בעריכת צונץ ב-1851.
אליעזר שביד מתאר את קרוכמל כ"פילוסוף היהדות השיטתי המסכם והמשפיע ביותר של ההשכלה".
רבי דוד כהן "הנזיר" מכנה אותו בשבח: "אבי תולדות הפילוסופיה הדתית-יהודית".
מסופר כי הגאון רבי יוסף חיים קרא מוולוצלבק (בעל "קול אומר קרא") היה לומד בחבורה בלילי שבתות את הספר ומבאר דעותיו.
פרופ' אליעזר שביד כתב: "היה זה רנ"ק שהעלה את בעיית היהדות בזמן החדש בפעם הראשונה לרמת הדיון הפילוסופי-היסטורי השיטתי והכולל. היה זה מפעל מונומנטלי".
קרוכמל עצמו היה שומר מצוות וקבע עתים לתורה, אולם היו מתלמידיו שהשתמשו בכתביו כדי לקעקע את חשיבות שמירת המצוות המעשיות, ואכן היו מגדולי ישראל שהצביעו על מקורות בספרו זה כניצני הטשטוש בין היהדות לנצרות.