הלכות קטנות, ונציה תס"ד - הקדשה בכתב יד המו"ל והמחבר רבי משה חאגיז - חתימות רבי אלעזר פלעקלש

הלכות קטנות, ונציה תס"ד - הקדשה בכתב יד המו"ל והמחבר רבי משה חאגיז - חתימות רבי אלעזר פלעקלש
ספר הלכות קטנות, שאלות ותשובות קצרות בעניינים שונים, חלקים א-ב. עם "קונטרס גיטין", מאת רבי יעקב חאגיז. הובא לדפוס על ידי בנו רבי משה חאגיז. ונציה, [תס"ד 1704]. מהדורה ראשונה, עם הגהות והוספות שנוספו בדפוס ע"י רבי משה חאגיז, החתום בהם "המני"ח" [הצעיר משה ן' יעקב חאגיז]. בין חלק א' לחלק ב' נדפסו תשובות רבי משה חאגיז בהלכה תחת השם "לקט הקמח" [הקמ"ח - הקטן משה חאגיז].
שלש חתימות בכתב ידו של הגאון הנודע רבי "אלעזר פלעקלש" ראב"ד פראג. בדף לפני השער הקדשה בכתב-ידו של המו"ל והמחבר רבי משה חאגיז, הכותב: "מנחת עני תעלה ותבוא לרצון על שולחן הקצין המפורסם הירא את דבר ה' האלוקים, האלוף התורני המופלא ומופלג הישיש ונשוא פנים השתדלן מורינו הרב מוהר"ר שמשון, יהי שמו לעולם וירום ונשא גב[וה] מאד נס"ו". בדף השער חתימת רבי "שמשון היידנום מפ"ד" [כנראה אביו או קרוב משפחה של הרוו"ה, רבי וולף בן רבי שמשון היידנהיים מפרנקפורט דמיין]. בדף הכריכה האחורי רישומי בעלות בעפרון משנת תקצ"ד, שהספר שייך לרבי מאיר ליב עסטרייך רב"ד דק"ק א"י [אובן ישן?], בחתימת בנו "חיים עסטרייך".
הגאון רבי אלעזר פלקלש (תקי"ד-תקפ"ו), מגדולי דורו, תלמידו הגדול של ה"נודע ביהודה", כיהן בשנים תקל"ט-תקמ"ג כאב"ד גוטיין ומשנת תקמ"ג נתמנה לדיין וראב"ד פראג. נודע לדורות בשלושת חלקי חיבורו שו"ת "תשובה מאהבה" וספרים נוספים.
הגאון הנודע רבי משה חאגיז (נולד תל"ב - נפטר תק"י-תק"כ בקירוב) - גאון מופלג בהלכה ובקבלה, מגדולי חכמי הספרדים בירושלים, ומגדולי הדור בארצות אשכנז. נולד בירושלים בשנת תל"ב לאביו הגאון רבי יעקב חאגיז בעל "הלכות קטנות". נתייתם בילדותו מאביו הגדול ונתגדל בבית סבו הגאון רבי משה גאלאנטי "הרב המג"ן", שהיה ראש רבני ירושלים. המהר"ם חאגיז היה תלמידם של גדולי חכמי הספרדים בירושלים, ושל גיסו הגדול רבי משה ן' חביב [חתן רבי יעקב חאגיז]. בשנת תנ"ד לאחר פטירת סבו המהר"ם גאלאנטי, יצא לשליחות ארץ ישראל במצרים ובארצות הגולה. נדודיו התארכו לכדי גלות בת ארבעים שנה, בהם נדד בארצות אירופה והתגורר בליוורנו, ונציה, אמשטרדם, לונדון, ברלין, עמדין והמבורג. במשך אותן שנים רבות התרגל לכתוב בכתב האשכנזי [הסיבה העיקרית לכך היתה עיסוקו בהדפסת ספריו, אותם הדפיס באמשטרדם ובארצות אשכנז, והתכתבויותיו עם גדולי הרבנים בארצות אירופה]. מעניינת במיוחד היא הכתיבה ה"אשכנזית" בהקדשה שלפנינו שניכר בה יותר המוצא של הכותב, ויש בו מוטיבים רבים הנובעים מהכתיבה הספרדית אליה התרגל בילדותו.
המהר"ם חאגיז היה מעורה בעניני הרבנות בארצות אשכנז, וגדולי הרבנים התחשבו בדעתו בהלכה ובהנהגת הקהילות. נודע במלחמתו הנוקבת יחד עם ה"חכם צבי" והיעב"ץ, נגד השבתאי נחמיה חיון מאמשטרדם. מסיבה זו נאלץ לעבור לגרמניה, בה התגורר למעלה מעשרים שנה.
חיבר ספרים רבים, בהלכה, מוסר וקבלה. (חיבר גם ספרי פולמוס נגד השבתאות וכתבי נחמיה חיון). תורתו מופיעה גם בספרים רבים שהדפיס, מתורת אביו, זקניו ורבותיו, בהם הוסיף את הוספותיו, הגהותיו והקדמותיו, כשהוא חותם: אמר המני"ח [=הצעיר משה בן יעקב חאגיז]. בין הספרים שנדפסו עם הוספותיו הוא הספר שלפנינו שו"ת "הלכות קטנות" לאביו מהר"י חאגיז, שהדפיסו בונציה בשנת תס"ד [ראה במאמר מ' בניהו: ספרים שחיברם ר' משה חאג'יז וספרים שהוציאם לאור, עלי ספר, ב, תשל"ו, עמ' 160-154].
בשנת תצ"ח זכה לחזור לארץ ישראל והתגורר בצידון ובצפת. על שנת פטירתו ומקום קבורתו, ישנן ידיעות סותרות. החיד"א בשם הגדולים כותב כי הגיע בשנת תצ"ח לצידון, ונפטר בצפת בשנת תק"כ בגיל קרוב לתשעים. (ראה: שם הגדולים, מערכת גדולים, אות מ, קכג). לפי גירסה אחרת נפטר בסביבות שנת תק"י. לפי דברי לונץ ("ירושלים", שנה א, תרמ"ב, עמ' 120-119) יצא מצפת לבירות להתרפא. שם נפטר והובא לקבורה בצידון.
[4], עא, [9] דף. 25.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ומעט בלאי. כריכה ישנה.