חידושי הריטב"א - פראג, תצ"ה - העותק של הגאון רבי יהונתן אייבשיץ

חידושי הריטב"א - פראג, תצ"ה - העותק של הגאון רבי יהונתן אייבשיץ
ספר חדושי חולין להריטב"א. פראג, [תצ"ה 1735]. דפוס נכדי משה כ"ץ. מהדורה ראשונה של חידושי הריטב"א על מסכת חולין.
בדף המגן שלפני השער רישומי בעלות רבים, ביניהם רישום בגרמנית: "ספר זה שייך למר יהונתן אייבשיץ מטיף ראשי ורב ראשי של הקהילה היהודית בפראג ובמקביל משמש באותו תפקיד בעיר מיץ שבחבל לותריגן [לורן]. 10 ביוני 1741".
לצד רישום זה, מופיע רישום מכותב אחר, בעברית: "ה--אתי מאד כשראיתי שספר הנ"ל הי' שייך להגאון הגדול מהור"ר יונתן זצ"ל בעמ"ח ספר או"ת [אורים ותומים], כו"פ [כרתי ופלתי], ת"י [תפארת יהונתן], בני אהובה, יערות דבש, אהבת יונתן, וגם כמה ספרים שלא באו עד הנה לבית הדפוס".
מעברו השני של הדף רישום על קבלת הספר מרבי [נתן] נטע בנו של רבי יהונתן אייבשיץ: "התו' המופ' כמהור"ר נטע בן אמ"ו הגאון הגדול אב"ד ור"מ דק"ק מיץ נתן לי זה הספר במתנה גמורה, הק' יצחק איצק נעטיר" [רבי יצחק איצק ב"ר הירץ נעטר מפוסוויילר - מדייני מיץ בשנת תקכ"ה, ראה חומר מצורף]. בשער הספר חתימה לא מפוענחת: "קניתי מר"ג[?]... הק' זלמן...".
הגאון רבי יהונתן אייבשיץ (ת"נ-תקכ"ד), מגדולי דורו הנודעים. פוסק, מקובל וראש ישיבה. בשנות ילדותו התייתם מאביו רבי נתן נטע שהיה רב בעיר אייבשיץ, ונשלח לפרוסטיץ לבית הגאון רבי מאיר איזנשטט בעל "פנים מאירות" שאימץ אותו לבן ולתלמיד [לימים כתב עליו רבי יהונתן: "הגאון המפורסם בעולם בתורה ויראה אלוף נעורי אשר למדתי אצלו...", יערות דבש ח"א דרוש ד]. כבר בשנות צעירותו נודע לעילוי מופלג. בגיל 14 נישא לבת רבי משה יצחק שפירא אב"ד בומסלא. כשנתיים ישב בבומסלא ולימד בישיבת חותנו, ולאחר מכן עבר להמבורג, שם עסק בתורה יחד עם רב העיר רבי יחזקאל קצנלבוגן בעל כנסת יחזקאל. בשנת תע"ד נקרא ע"י קהילת פראג (שהיתה הקהילה המרכזית במדינות בוהמיה) לשמש בה כדרשן והוא אז רק כבן 19 [!]. דרשותיו עשו רושם גדול על שומעיו וזמן קצר לאחר מכן התמנה גם לראש הישיבה בפראג והרביץ תורה לתלמידיו בסגנון הפלפול המיוחד לו. באותו זמן החל לשמש גם כחבר בית הדין בפראג, ומשם החל להתפרסם על פני תבל. יהודי פראג החשיבוהו כשני לרב העיר הגאון רבי דוד אופנהיים. עקב חכמתו הרבה התחבב על השרים וההגמונים, ובנעימות הליכותיו הצליח להשפיע עליהם להקל את היחס הקשה ועול הגזירות מעל היהודים. עמד בגאון ובפקחות בויכוחי-דת וחכמה עם חכמי האומות, על עיקרי היהדות ועל חכמת התלמוד [בהקדמה לספרו "כרתי ופלתי" הוא מזכיר את "אשר כתבתי שעמדתי בוויכוח עם חכמי ושרי נוצרים הוא להגיל מעלינו חרפת הנוצרים"]. בקשריו אלו הסתייע בהשתדלותו בעניין הדפסת התלמוד, שכן באותה זמן עוד שלטה תקנה שלא להדפיס את התלמוד. לאחר שקיבל אישור, הדפיס את מסכת ברכות, עם מספר השמטות בעניני אגדה (נדפסה תחת השם "הלכות ברכות"). עמד בקשר גם עם גדולי מדע הרפואה, ובספריו מובאים דברים שהוכיח לידידיו מגדולי הרופאים בהאללע ובפראג, בעניני טריפות ובעניני נדה.
בשנת תק"א נבחר לרבה של העיר מיץ (מץ) בצרפת, על מקומו של הגאון רבי יעקב יהושע פאלק בעל "פני יהושע" (שעבר אז לכהן כרב ואב"ד פרנקפורט דמיין). באותה שנה נכבשה העיר פראג ע"י הצרפתים, במהלך "מלחמת הירושה האוסטרית". על אותה תקופה כתב בהקדמה לספרו "כרתי ופלתי": "אשר העיר ה' את רוחי ללכת מפראג לעיר גדולה של סופרים עיר ואם בישראל ק"ק מיץ ובחמלת ה' הוציאני טרם יצא קצף ה' במקרים רעים אשר קרה לק"ק פראג...". במהלך המלחמה הואשם רבי יהונתן ע"י האוסטרים בסיוע וריגול לטובת הצרפתים, ועל כן הוחרם כל רכושו שנשאר בעיר פראג [יתכן והרישום בגרמנית על הספר שלפנינו נעשה אז - בעת החרמת רכושו בפראג].
תקופת רבנותו במיץ נמשכה כתשע שנים, עד שנת תק"י - בה עבר לכהן ברבנות קהילות אה"ו (איחוד הקהילות בערים: אלטונה, המבורג וונדסבק. תפקיד הרב בקהילות אה"ו היה מרכזי בהנהגת קהילות אשכנז). לרבנות אה"ו נבחר על מקומו של הגאון רבי יחזקאל קצנלבוגן בעל "כנסת יחזקאל". באלטונה ישב באותם ימים רבי יעקב עמדין, שחשד את רבי יהונתן באמונת ה"שבתאות" ועקב כך התפתח ביניהם פולמוס עז ומר.
רבי יהונתן, שהיה מגדולי ה"חריפים" שבדורו, עמד רוב השנים בראשות ישיבה גדולה - בפראג, במיץ ובאלטונה. אלפי תלמידים למדו בישיבתו, ורבים מרבני דורו היו מתלמידיו ותלמידי-תלמידיו.
ספרים רבים יצאו לאור מתורתו, כאשר מלבד הספר "כרתי ופלתי" על יורה דעה, שנדפס בחייו באלטונה תקכ"ג, נדפסו לאחר פטירתו מתורתו, ע"י צאצאיו ותלמידיו: "תפארת ישראל" על הלכות נדה (קרלוסרוא, תקכ"ו); תרי"ג מצוות בחרוזים (פראג, תקכ"ה); "אורים ותומים" על שו"ע חושן משפט (קארלסרוא, תקל"ה); "יערות דבש" דרושים (קרלוסרוא, תקל"ט); ועוד ספרים רבים על הרמב"ם והשו"ע, חידושים על הש"ס, פירושים ודרשות על התורה ועל הגדה של פסח, ועוד.
כז דף. 33 ס"מ. נדפס על נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים. פגעי עש. כריכה בלויה ופגומה.