רמב"ם, ונציה שי"א - "ספר המוגה" - עם הגהות בכתב-יד עתיק מ"ישיבת מצרים" של רבי בצלאל אשכנזי ותלמידיו

ספר משנה תורה להרמב"ם, חלק א': מנין המצוות, מדע, אהבה וזמנים (עד סוף הלכות שבת). [ונציה, שי"א 1551. דפוס יושטיניאן].
בשולי הספר הגהות רבות בכתב-יד מזרחי עתיק [אופייני לארץ ישראל/מצרים במאה ה-16]. תוכן ההגהות והתיקונים זהה להגהות הידועות כ"ספר המוגה" של חכמי מצרים. בהגהה בדף נח/1 תחת הכותרת "גי' [גיליון]", נרשם: "...מצאתים בספרי ר[מב"ם] המדוייקים הנמצא[ים] פה מצרים". עותק זה התגלגל אח"כ לארץ תימן, ונמצאים בו גם הגהות ורישומים מתקופות שונות בכתיבה תימנית.
לפנינו עותק של "ספר המוגה", ובו ההגהות הידועות של חכמי ישיבת מצרים, בראשות הרדב"ז וגדולי תלמידיו.
בישיבתו של הרדב"ז במצרים נערכו על-ידי גדולי התלמידים חיבורים שונים של ליקוטים, ואף עסקו בהגהות ספרי הדפוס [עפ"י כתבי יד מדוקדקים שהיו ברשותם]. המפורסם שבהם הוא ספר "שיטה מקובצת" על מסכתות, שנערך בעיקר על-ידי רבי בצלאל אשכנזי [שהיה גדול התלמידים ואחד מראשי הישיבה] בהשתתפות תלמידו האר"י הקדוש. חיבור אחר של תיקוני גירסאות וליקוטים קצרים על סדר קדשים מן התלמוד [שנדפס בשיבושי גירסא רבים], נערך אף הוא על-ידי רבי בצלאל אשכנזי ותלמידיו, והחל ממהדורת ווילנא נדפסו הגהות אלו בשולי דפי הגמרא בשם "שיטה מקובצת" [חיבור זה סודר לדפוס על-ידי תלמידו רבי שלמה עדני, שבמקור קרא לחיבור זה "מלאכת שלמה לחכמת בצלאל"]. חיבור אחר שלא הגיע אלינו בשלמות, הוא ה"ספר המוגה", בו באה הגהה מדוקדקת לספרי "משנה תורה" של הרמב"ם. הגהות אלו מוזכרות רבות בדברי רבנו יוסף קארו ב"כסף משנה" המכנהו "ספר מוגה, הבא ממצרים". ידועות במיוחד ההגהות המשמעותיות לסדר "מסורת התורה" (המופיעות בכרך שלפנינו בפרק ח' מהלכות ספר תורה), המוזכרות רבות בדברי ה"כסף משנה" ובספרי מהר"ם די-לונזאנו על עניני "המסורה".
העותק שלפנינו היה ברשותו של הגאון רבי דב צבי רוטשטיין ז"ל (מייסד וראש "מכון צבי" בירושלים), אשר חקר אותו ופרסם קטעים רבים מתוכן ההגהות. רד"צ רוטשטיין ייחסו כעותק "ספר מוגה" בו השתמשו חכמי צפת במאה ה-16: רבי יוסף קארו, רבי משה גאלאנטי (הראשון), רבי מנחם די לונזאנו, ואולי אף האר"י הקדוש (ראה מאמרים מצורפים: מאמר הרב א' חבצלת והרב רוטשטיין: מוריה, קטו, טבת תשנ"ו, עמ' יט-כח; ספר הזכרון לרבי משה ליפשיץ, ניו-יורק, תשנ"ו, עמ' שנג-תס; מאמר הרב שלום חיים פרוש, קוראי עונג, גליון 186, י"ט טבת תשנ"ו). ראיותיו והוכחותיו של הרד"צ רוטשטיין לא התפרסמו כולן, ובמאמר הרב א' חבצלת הנ"ל נכתב: ש"כאשר יודפס החיבור כולו, יוסיף המהדיר ראיות באשר להנחות אלו". הרד"צ רוטשטיין הלך לבית עולמו, ולא זכינו לראות את הוכחותיו להנחתו שעותק זה אכן הגיע מחכמי צפת. לפי בדיקתנו, לא מצאנו ראיות לאף-אחת מהנחותיו הנ"ל לייחס את העותק שלפנינו כאותו עותק בו השתמשו חכמי צפת, וכנראה שהנחותיו בנויות על השערות בלתי-ידועות לנו. מה שברור הוא כי לפנינו עותק של "ספר המוגה", עם העתקת ההגהות הידועות של חכמי ישיבת מצרים, בה למד האר"י הקדוש והשתתף בעריכת הספרים של רבותיו [הגהות "ספר המוגה" נמצאות בעותקים נוספים הידועים בעולם - ראה במאמרים המצורפים].
* ארבעת הדפים הראשונים הם השלמה ממהדורת דפוס אחרת. בדף הרביעי, רישום לידה בכתב-יד מזרחי עתיק, מאביו של "הילד ידידיה" שנולד בתאריך כ"ו תמוז השל"ו (1576). באותו עמוד חתימה מזרחית מעוטרת, עם המילים "אני הצעיר ר' משה". במאמרים הנ"ל ייחסו את החתימה ואת רישום הלידה לרבי משה גאלאנטי הראשון, שבנו רבי ידידיה [בעל "חידושי גאלאנטי"] נולד בצפת באותה תקופה, אך לא מצאנו כל ראיה לכך. יתירה מכך, ארבעת הדפים הראשונים הם השלמה מעותק אחר, כאמור, ואינם קשורים כלל לעותק של ה"ספר מוגה", המתחיל רק החל מדף י'.
חלק ראשון עד אמצע ספר זמנים – סוף הלכות שבת (במקור חלק ראשון מסתיים בדף שפט, אך פעמים רבות חולק לכמה כרכים מחמת עוביו). חסרים שער ו-10 דפים נוספים. בראש הכרך השלמה של [4] דף ממהדורה אחרת: [4], י-כד, כו-מג, [1], כה-כו, א, י-מ, מב-קלד דף. ספירת דפים משובשת. הדפים החסרים: דף שער ודפים ב-ט, דף כה מהספירה הראשונה, ודף מא מהספירה האחרונה.
36 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, טוב-בינוני. כתמים. סימני פטריה במספר דפים. הדפים עברו שיקום וניקוי. מספר דפים עם קרעים גסים, בחלקם עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר ובהדבקה. כריכה חדשה.