מכתב ברכה לנישואין, בחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי אהרן מבעלז

מכתב ברכה לנישואין, עם הוספת שורה וחצי בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר הקדוש רבי "אהרן מבעלזא". [בלז, תרצ"ה בקירוב].
נשלח לעיר וינה אל קרוביו - האדמו"ר רבי יצחק מאיר מקופישטניץ ובנו האדמו"ר אברהם יהושע העשיל מקופישטניץ. ברכות "מזל טוב" לרגל שמחות נישואין במשפחתם. רוב המכתב בכתיבת ידי סופר, ובסיומו הוסיף האדמו"ר בעצם כתב ידו (בדיו שונה): "דברי ש"ב הדור"ש כק"ה [שאר בשרם הדורש שלום כבוד קדשו הרמה] באהבה ומברכו במז"ט ובכ"ט [במזל טוב ובכל טוב], הק' אהרן מבעלזא".
בגוף המכתב נכתב: "רב ברכות וכט"ס לכ"ק אהובי ש"ב... הרב הצדיק המפורסים בוצינא קדישא... מוה"ר יצחק מאיר שליט"א, ולכבוד בנו אהובי ש"ב... הרב המפורסים חו"פ... מוה"ר אברהם יהושע העשיל שליט"א... מכתבם בבשורות טובות ושמות נכדתו ובתו שתחי' הגיעני, והנני מברכם בברכות מז"ט. יעזור השי"ת שיהי'[ו] הנשואין למז"ט ובשטומ"צ [למזל טוב ובשעה טובה ומוצלחת], ויהי'[ה] השמחה שלמה, והזיווג יעלה יפה לראות מהם דורות ודורי דורי דורות ישרים ומבורכים באריכות ימים ושנים טובים, ולשבוע רוב נחת מכל יו"ח שיחי' [יוצאי חלציו שיחיו], ונזכה לשמוע בש"ט מכל אחב"י [בשורות טובות מכל אחינו בני ישראל] בכל מקומות מושבותיהם, ולגאולה שלמה במהרה...".
האדמו"ר הקדוש רבי אהרן רוקח מבעלז (תר"מ-תשי"ז), איש מופת נערץ, שנודע בהנהגתו בקודש, עד שכונה בפי העם "אהרן קְדוֹש השם". מגדולי האדמו"רים מנהיגי היהדות באירופה לפני השואה, וממקימי עולם החסידות בדור שלאחר השואה. בנו של האדמו"ר רבי יששכר דוב (המהרי"ד) מבעלז ונכדו של האדמו"ר רבי יהושע מבעלז. מילדותו נודע בקדושתו הרבה ועמלו בתורה ובחסידות, מתוך פרישות מופלגת במיעוט אכילה ומיעוט שינה. נודע כאיש מופת פלאי הצופה ברוח הקודש, ומעודד בברכותיו את רבבות אלפי ישראל, אשר נהרו לביתו בבקשת ברכות, עצות וישועות.
בשנת תרפ"ז הוכתר כאדמו"ר לחסידות בעלז, מנהיג לאלפי חסידים, ואחד מגדולי המנהיגים של היהדות החרדית במזרח אירופה. בשנות השואה נרדף ע"י הנאצים שחיפשו אחריו בתור אחד ממנהיגי היהדות העולמית. חסידיו העלימוהו והבריחוהו, כשהוא נס על נפשו בבריחה מגטו לגטו, עד שבניסי ניסים הוברח לבודפשט שבהונגריה, שם שהה תקופה קצרה, ומשדרשו הנאצים את הסגרתו, הוברח לארץ ישראל במסע נדודים מפרך, דרך רומניה, בולגריה, יון, טורקיה וסוריה. הגיע לארץ ישראל בודד ויחידי מכל משפחתו, בניו ונכדיו אשר נשארו בגיא ההריגה ונרצחו ע"י הנאצים, הי"ד. בכל מהלך בריחתו נתלווה אליו אחיו הצעיר הגאון הקדוש רבי מרדכי רוקח הרב מבילגורייא (אשר איבד אף הוא את כל בני משפחתו בשואה, הי"ד, ונותר ממנו לפליטה בנו האדמו"ר מבעלז רבי יששכר דוב שליט"א, אשר נולד לו מזיווגו השני בארץ ישראל). עם בואו לארץ ישראל קבע האדמו"ר רבי אהרן רוקח את מושבו בתל אביב, שם פעל לעודד את פליטי החרב, והקים יחד עם אחיו הרב מבילגורייא את מוסדות חסידות בעלז בארץ ישראל ובחו"ל - בתל אביב, ירושלים, בני ברק ומקומות אחרים.
מקבלי המכתב: האדמו"ר רבי יצחק מאיר העשל מקופיטשניץ (כסלו תרכ"ב-תשרי תרצ"ו), מגזע אדמו"רי אפטא ורוז'ין. בן האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשל ממז'יבוז' וחתן האדמו"ר רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין. בשנת תרנ"ד החל לכהן כאדמו"ר בקופיטשניץ הסמוכה להוסיאטין, ועד מהרה נתפרסם כפועל ישועות ואיש תבונות להפליא. במלחמת העולם הראשונה ברח מקופיטשניץ והתיישב בוויזניץ להזמנת ידידו האדמו"ר רבי ישראל מוויזניץ. משם היגר לוינה ובה השתקע. משפסקה המלחמה נהג לנסוע אל חסידיו בגאליציה ובבוקובינה. חתניו היו האדמו"רים: רבי אברהם יעקב מסדיגורה-תל אביב, רבי אליעזר הגר מוויזניץ ורבי אברהם יהושע העשל מטרנופול.
בנו האדמו"ר אברהם יהושע העשל מקופיטשניץ (תרמ"ח-תשכ"ז), מחשובי אדמו"רי ארה"ב ומראשי "מועצת גדולי התורה" בארה"ב. ממלא מקום אביו באדמורו"ת החל משנת תרצ"ו. בשנת תרצ"ט ברח מוינה לניו-יורק והקים בה את בית מדרשו. איש קדוש ונערץ. נודע במעשי חסד רבים, כשהוא דואג במסירות לגדולי הרבנים והאדמו"רים, יחד עם דאגתו ומסירותו לצרכי עמך בית ישראל. נקבר בטבריה בסמוך לקבר דודו האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין.
דף, 22 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. סימני קיפול וקמטים. בלאי וקרעים בראש הדף.
מכתבים בחתימת רבי אהרן מבעלז נדירים ביותר. המכתב שלפנינו מיוחד ביותר, שכן הוא מוסיף דברי ברכה בעצם כתב יד קדשו.