מכירה פומבית 58 פריטים נדירים ומיוחדים
31.10.17 (הזמן המקומי שלך)
ישראל
 קדם מכירות פומביות - מחלקת מכירות מקוונות, רמב"ן 8, מתחם טחנת הרוח ברחביה, ירושלים
המכירה הסתיימה

פריט 40:

מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר הראשון מגור, רבי יצחק מאיר אלטר בעל "חידושי הרי"מ" - ברכת "הצלחה וברכה בכל הענינים ...

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $60,000
מחיר פתיחה:
$ 55,000
עמלת בית המכירות: 23%
מע"מ: על העמלה בלבד
תגיות:

מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר הראשון מגור, רבי יצחק מאיר אלטר בעל "חידושי הרי"מ" - ברכת "הצלחה וברכה בכל הענינים לטובה"
מכתב (13 שורות) בכתב ידו וחתימתו של בעל "חידושי הרי"מ" רבי יצחק מאיר אלטר האדמו"ר הראשון מגור. [ווארשא?], אב תרי"ז [1857].
מכתב משפחתי מעניין שנשלח אל אחיינו [חתן אחיו] החסיד הנגיד רבי יהודה יודל קמינר מחנצ'ין [בעל "דגל יהודה", לימים חותנו של האדמו"ר השני מגור בעל ה"שפת אמת"]. אגרת שלומים מפורטת עם הזכרת שמות רבים מבני המשפחה, וברכת "השם ית'[ברך] יתן לך הצלחה וברכה בכל הענינים לטובה". בתוך הדברים מופיעה עצה בעניני שידוכין לבנו של ר' יודל: "השידוך שכתבת לי עם... מפה. חקרתי והנה בתו בת י"ז או י"ח ויותר. השם ית'[ברך] יזמין לבנך שיחי' זיווג הראוי ואין למהר כ"כ..." [עדות מעניינת על גיל השידוכין באותן השנים, עד כדי כך שבחורה בת 17 נחשבה למעוכבת שידוכין וסימן לחסרון כלשהו, עד שכדאי לרדת מהענין "ואין למהר כל כך"...].
האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר בעל "חידושי הרי"מ" (תקנ"ט-תרכ"ו, אנצ' לחסידות ב', עמ' תיג-תכג). מייסד חסידות גור, מגדולי דורו בתורה וחסידות וממנהיגי יהדות פולין. נולד בעקבות ברכת המגיד מקוז'ניץ (שאמר כי "יאיר את העולם בתורה"), גדל בביתו והיה לבן טפוחיו ולתלמידו הקרוב. בגיל י"ג עבר לבית חותנו בוורשא, שם למד אצל המהרא"ל צינץ והתפרסם בכל רחבי פולין כ"העילוי מוורשא". לאחר פטירת המגיד מקוז'ניץ עבר להסתופף בצל רבי שמחה בונם מפשיסחא והיה לאחד מחשובי תלמידיו. לאחר פטירת רבי שמחה בונם מפשיסחא בקשו חלק מהחסידים להכתירו כממלא מקומו, אך הוא קיבל את מרות חברו רבי מנחם מנדל מקוצק ובהשפעתו נטו רוב החסידים אחרי הרבי מקוצק. מאז הפך לראש וראשון בחבורת קוצק ואף הפך לגיסו של הרבי מקוצק שנשא את אחות אשתו. בשנת תרי"ט, כשנפטר הרבי מקוצק נתמנה כממלא מקומו ועבר לעיירה גור (גורא-קלווריה) הסמוכה, שם ביסס את החסידות וכיהן גם ברבנות העיר. במשך שבע שנות כהונתו גדלה חצרו ואלפים הפכו לחסידיו. מלבד צדקותו המופלגת נודע כאחד מגאוני דורו בתורה, וכתב חיבורים רבים בשו"ת, הלכה ואגדה [שנקראו בשם הכולל "חידושי הרי"מ" (=רבי יצחק מאיר), שהפך גם לכינויו]. ספריו נודעו לתהילה בבתי המדרש ומהם ניכרת חריפותו וגאונות הגדולה. ניהל קשרי ידידות עם כל צדיקי וגדולי דורו, גם ה"מתנגדים" שבהם. ביניהם היו: רבי ישראל מרוז'ין, רבי יצחק מוורקה, רבי עקיבא איגר, רבי יעקב מליסא בעל "הנתיבות", רבי אייזל חריף, רבי שלמה קלוגר ועוד. עמד בראש הנהגת יהודי פולין ופעל בנחישות בפרשיות ציבוריות רבות. בין היתר תמך בפומבי במרד הפולני בשנת תקצ"א, ונאלץ להמלט עם כשלון המרד ללבוב (שהיתה אז תחת שלטון אוסטריה). כמו כן, נודע במאבקו האמיץ נגד "גזירת המלבושים" בשנים תר"ו-תרי"א. בעקבות הוראתו להתנגד לגזירה נלקח למאסר, אך לאחר מחאה ציבורית רחבה נאלצה הממשלה לשחררו ולבטל את הגזירה. לאחר פטירתו מילא את מקומו לזמן קצר האדמו"ר רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר, וכשנפטר כעבור ארבע שנים, הוכתר לאדמו"ר נכדו רבי יהודה אריה ליב אלתר בעל "שפת אמת", שהיה לאדמו"ר השני לשושלת גור.
מקבל המכתב: רבי יהודה יודל קמינר מחנצ'ין (תקפ"ז-תרנ"ב), בן בתו של רבי ברוך פרנקל בעל "ברוך טעם", וחתן הנגיד רבי משה חיים רוטנברג (אחיו הגדול של בעל חידושי הרי"מ). עוד בעודו נער צעיר בוורשא התקרב לבעל "חידושי הרי"מ" שאף שידכו לבת-אחיו והיה חביב עליו כבן. גאון מופלג מחסידי קוצק ועשיר מפורסם, מעמודי התווך של העולם החסידי בפולין. לאחר פטירת חותנו בגיל צעיר נכנס רבי יודל לניהול עסקיו, אך עם כל זאת לא מש מאהלה של תורה והיה לומד במשך תשע-עשר שעות ביום בחברותא עם קרובו רבי פינטשע מפילץ, בעיון רב ובפלפול התלמידים, מלבד השעות הרבות שהיה לומד לבדו. נודע בלמדנותו בקרב גאוני דורו. רבי חיים מצאנז בעל ה"דברי חיים" כתב עליו: "הרבני החריף", ודודו בעל חידושי הרי"מ מכנהו במכתב שלפנינו: "אה'[ובי] ידידי... הרבני המופלג חריף ובקי הנגיד המפורסם מ"ו יודל". חידושי תורתו בהלכה ובאגדה נדפסו בספר "דגל יהודה" (פיעטרקוב, תרצ"ח). במהדורה החדשה של הספר "דגל יהודה" (ירושלים, תשכ"ו) נוסף מאמר שלם לתולדות חייו, בו מסופר כי קיבל מכתבים רבים מאת דודו ה"חידושי הרי"מ", ומאת חתנו בעל ה"שפת אמת", אך כולם עלו על המוקד בתקופת השואה. המכתב שלפנינו נותר גנוז לפליטה, ואף לא נדפס בין שאר מכתבי בעל "חידושי הרי"מ", שנדפסו ב"קונטרס מכתבי הרי"מ", שנדפס בסוף "ספר הזכות" מהדורת מכון "פאר" (בני ברק, תשמ"ז).
דף, 21 ס"מ. 13 שורות בכתב-יד קדשו של האדמו"ר. מצב טוב. קרעים קלים בשוליים. בצד האחורי רישום כתובת בלועזית: "לידי יודל קמינר ב-checinach". עם שם השולח: "I. Alter". חותמת דואר וחותמת שעוה.

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא