מגילת קלף - "פורים סבסטיאן" ו"פורים די לאס בובמאס" - טנג'יר, המאה ה-19

מגילת קלף הכוללת שני סיפורי הצלה שאירעו ליהודי צפון אפריקה. [טנג'יר, מרוקו, המחצית השניה של המאה ה-19].
דיו על קלף; עץ חרוט.
כתיבה מרובעת נאה, על גבי שתי יריעות קלף. 10 עמודות, עם מסגרות-קו בצבע סגול. גלולה על ידית עץ מקורית.
במגילה נכתבו בזו אחר זו שתי "מגילות" שהיו נקראות בשני ימי "פורים קטן" שנחגגו בטנג'יר ובערי מרוקו. הראשונה - מגילת ההצלה של "פורים די לאס בומבאס", ואחריה - מגילת ההצלה של "פורים סבסטיאן".
"פורים די לאס בומבאס" (=פורים של הפצצות) נקבע כחג לדורות בקרב יהודי טנג'יר לאחר נס ההצלה של יהודי העיר בשנת תר"ט (1849), כאשר אניות צרפתיות הפציצו את העיר טנג'יר מהים, ושכונת היהודים לא נפגעה. לזכר הנס תקנו חכמי טנג'יר לחגוג "פורים קטן" בכל שנה ביום כ"א באב. סיפור ההצלה נכתב לזכרון והיה נקרא מדי שנה בציבור, כדוגמת מגילת אסתר, ויום ההצלה היה נחגג בשירות ובתשבחות.
"נעשו לנו נסים ונפלאות... כי בימים ההם ובעת ההיא, הנה המלכים נועדו, מלך צרפת עם גדול אדוננו הוא מלכנו ועל ריב יעמדו למשפט... ויהי היום... ואנחנו שקטים ושאננים... והנה על שפת הים, לחוף אניות ובורניות גדולות, כתרונו הקיפונו, הרבה שלוחים ממלך צרפת, לשלוח סוללות על מחננו... ונשמע וימס לבבנו... ונצעק אל ה' אלדי[!] אבותינו... וכמו דגים במצודה נלכדנו... והנה קול רעש גדול רתת ושברים, קול פחדים, באזננו שמענו אבנים גדולות מכור הברזל הנקראים בומבאס...".
"פורים סבסטיאן" נקבע בעקבות נס הצלה של יהודי מרוקו בשנת של"ח (1578), כשסבסטיאן מלך פורטוגל ניסה לכבוש את ערי מרוקו מידי המלך מולאי עבד אל מליק. אליו חבר המלך מולאי מוחמד, שכיהן קודם לכן כמלך מרוקו אך הודח ע"י אל מליק. מלך פורטוגל שלח למרוקו צבא אדיר של כ-17,000 חיילים בצי של כ-500 אניות. בתרגיל מבריק "משך" הצבא המרוקאי את צבא פורטוגל לפנים הארץ. צבא פורטוגל צעד חמישה ימים בקיץ הלוהט של מרוקו על ציודו הכבד, ולבסוף נערך הקרב בקרבת העיירה אל קסר אל כביר. תוך ארבע שעות הוכרע הצבא הפורטוגזי. שמונת אלפים חיילים נותרו הרוגים בשדה הקרב, 15,000 איש נישבו. בין ההרוגים היו גם מלך פורטוגל סבסטיאן ומלך מרוקו אל מליק. המלך השלישי - מולאי מוחמד הטביע את עצמו בעקבות המפלה, וכך מתו שלושת המלכים ביום אחד. מאז נודע הקרב כ"קרב שלושת המלכים". למלחמה זו היתה השלכה ישירה על עתידם של יהודי מרוקו: לפי המסופר - הגיעו שני אנוסים מצבא פורטוגל אל יהודי מרוקו וסיפרו להם שבכוונתו של מלך פורטוגל לנצר את היהודים לאחר שיכבוש את ערי מרוקו. לזכר נס ההצלה קבעו יהודי מרוקו לחגוג "פורים קטן" בכל שנה ביום ב' של ראש חודש אלול, בשירים ותשבחות ובביטול מלאכה. חג זה מכונה בפי יהודי מרוקו "פורים סבסטיאן", או "פורים די לוס קריסטיאנוס" (=פורים של הנוצרים). השמועה על נפילתו של סבסטיאן מלך פורטוגל נפוצה גם בקרב קהילות ישראל הרחוקות, והמהרי"ט - שישב בצפת - כותב על כך: "שנת השל"ט, נראה כוכב יוצא זנב במערב ארבעים יום... והיה סי'[מן] לאיבוד מלך פורטוגאל שמו באסטייאן בהלחמו באפריקה..." (תשובות ופסקי מהרי"ט החדשים, ירושלים תשל"ח, עמ' כב). פורים זה נחגג בקרב יהודי מרוקו עד הדורות האחרונים, ולזכרו נקבעה מגילה שנקראה בציבור, כדוגמת מגילת אסתר.
"נעשה נס גדול עם כל היאודים היושבים בארצות המערב, ותוקף הנס היה שמלך פורטוגל סאבאצטיין שמו יש"ו בא בזדון ויעץ תחבולות... ועלה בדעתו לכבוש ארצות המערב, ואסף חיל גדול, ועם כבד כחול הים, וסוסים ופרשים... מלומדי מלחמה קשת ורומחים עם כל כלי מלחמה, ויעבור עם כל המחנה ההוא ארחות ימים תוך ספינות ובורניות גדולות... ובצאתו ליבשה לעיר טאנג'ה... שם ערך על מחנהו... ערך מלחמתו עם כל צבאותיו להלחם עם מלך המערב... והעת ההיא היתה עת צרה ליעקב, יען שהרשע בזדון לבו נדר בבית אלדיו [!] של עץ ואבן שאם יכבוש ערי המערב שיעבור לכל אשר בשם ישראל יכונה במי בַאוּטִיזְמוֹ (=טבילה), וכל מי שלא ירצה לעבור יהרג בחרב, וזה הוגד לנו על ידי שני אנשים יאודים אנוסים שבאו עם חיילותיו, ואמרו לנו בקשו מאלדיכם אולי יחנן עליכם...".
ידועות מגילות בודדות דוגמת זו שלפנינו, שנכתבו בצורת מגילה (ולא כקונטרס). לא ידוע לנו על עותקי קלף נוספים בצורת מגילה (בספריה הלאומית קיימת סריקה של מגילה דומה, מאוסף ביל גרוס, הכתובה על גבי נייר).
גובה הקלף: 13.5 ס"מ, ידית העץ: 37 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נקבים בתחילת היריעה הראשונה. מספר שברים בידית העץ. ללא השרוך לקשירה.