ארבעה כרכים בכתב-יד, סט חמשה חומשי תורה - עם פירוש רש"י, תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג בערבית-יהודית ...

ארבעה כרכים בכתב-יד, סט חמשה חומשי תורה - עם פירוש רש"י, תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג בערבית-יהודית - עם המסורה הגדולה והמסורה הקטנה, ההפטרות ומחברות התיג'אן - איורי מיקרוגרפיה - צנעא, תימן, תנ"ח 1698 - בכתב-ידו של הדיין רבי משה אלקטיעי
כתב-יד, חמשה חומשי תורה, עם פירוש רש"י, תרגום אונקלוס, תפסיר רס"ג [תרגום בערבית-יהודית], עם המסורה הגדולה והמסורה הקטנה, ההפטרות, ומחברת התיג'אן. [תימן, כנראה צנעא], שנת ויושיענו לפ"ק [תנ"ח 1698].
כתב-יד מרשים, בכתיבה תימנית נאה, הכולל את חמשת חומשי התורה. נכרך בארבעה כרכים. כתיבת סופר ברמה אמנותית גבוהה. העמודים מסודרים בטיפוגרפיה נאה, במרווחים קבועים בין הטורים: נוסח התורה נכתב במרכז, בכתיבה מרובעת, מנוקדת ומוטעמת; סביבו נכתבו [בכתיבה בינונית] התרגום הארמי של אונקלוס והתרגום הערבי - תפסיר רס"ג [תרגום ותפסיר פסוק אחרי פסוק. תרגום אונקלוס עם ניקוד עליון]. במסגרת חיצונית - סביב התרגומים - נכתב פירוש רש"י, באותיות קטנות יותר. ציוני "המסורה הקטנה" נכתבו ברווח שבין נוסח התורה לתרגומים. במרווח זה מופיע איור מגן דוד בראש כל אחת מ-54 הפרשיות. טקסט "המסורה הגדולה" נכתב בשוליים העליונות או התחתונות.
בראש הכרך הראשון חיבור "מחברת התיג'אן" [על דקדוק לשון הקודש]. חסר בחלקו הראשון.
בראש הכרך השלישי - שני עמודים מעוטרים ב"שטיחים" באמנות מיקרוגרפיה, מפסוקי תהלים. אחריהם מופיע חיבור בערבית-יהודית על דקדוק וטעמי המקרא. כפי הנראה, המיקום המקורי של דפים אלה היה בראש הכרך הראשון, לפני "מחברת התיג'אן".
בסוף הכרך השני ובסוף הכרך הרביעי, נכרכו ההפטרות, עם תרגום ארמי, לכל השבתות ומועדי השנה. מקור ותרגום פסוק אחרי פסוק. המקור בניקוד תחתון והתרגום בניקוד עליון.
בכרך הרביעי, בסיום ספר דברים, קולופון הסופר: "נשלמה זאת התורה התמימה הטהורה... שנת הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענ"ו [=תנ"ח] לפ"ק... נכתבה לתשוקת החבר הטוב, גם ה' יתן לו הטוב, יוסף ן' אברהם ן' כמהר"ר יוסף הכהן אלעראקי נר"ו.... והכותב הצעיר משה ן' לאדוני אבי סעדיא ן' יהודה אלקטיעי יש"ל [ינון שמו לעולם]...".
הכותב, רבי משה (מוסא) בן סעדיה בן יהודה קטיעי (או: אלקטיעי), מגדולי חכמי תימן, דיין וסופר ידוע. נולד בצנעא בשנת ת'. שימש כדיין בצנעא וחתום על פסקי הדין החל משנת תנ"ח (ראה: אנצי' לחכמי תימן, שם). נפטר בשנת תע"ה. ממנהיגי הגולים בגלות מַוְזַע, שמו מופיע ברשימת החכמים המתקנים תקנות לאחר הגלות, ובהמשך נבחר לדיין ולראב"ד בבית הדין בצנעא. היה סופר פורה וידועים ממנו 11 כתבי-יד שהעתיק משנת תל"ז עד שנת תס"ו (ראה פירוט מלא באנציקלופדיה לחכמי תימן, עמ' 569), זאת מלבד כתב-היד שלפנינו (שלא נרשם שם). בגלות מַוְזַע היה עם הגולים בשנת תל"ט (1679), ואז תקן תקנות שונות יחד עם הראב"ד מרי שלמה מנזלי, והדיינים מרי יחיא-זכריה הלוי ומרי שלום טוילי. המהרי"ץ מזכיר בשמו תקנה בעניין הושענות ששמע מסבו מרי צאלח הדיין.
4 כרכים. כרך בראשית: [103] דף. כרך שמות: [125] דף (מתוכם דף אחד ריק). כרך ויקרא-במדבר: [128] דף. כרך דברים: [114] דף. 28 ס"מ. נייר איכותי אירופאי שעבר עיבוד במשיחה. מצב משתנה בין הדפים. רובם במצב טוב או טוב-בינוני, ומספר דפים במצב בינוני. במספר דפים קרעים עם חסרון משמעותי ופגיעה בטקסט, וכארבעה דפים שנמצאים באופן חלקי (חסר כמחצית הדף או יותר). כתמים. קרעים ופגמים (שוקמו באופן מקצועי). כריכות עור נאות חדשות.