כתב-יד - תורה - בוכרה, המאה ה-15 - כתב יד יחיד מסוגו מבוכרה בימי הביניים - עדות נדירה על מקור קדום של המסורת ...

כתב-יד - תורה - בוכרה, המאה ה-15 - כתב יד יחיד מסוגו מבוכרה בימי הביניים - עדות נדירה על מקור קדום של המסורת האשכנזית בנוסח התורה
כתב-יד, תורה, קטעים מספר בראשית וספר שמות. [בוכרה, המחצית השניה של המאה ה-15].
כתיבה מזרחית, מנוקדת בניקוד בבלי (ניקוד עליון), עם מספר מאפיינים מיוחדים לכתב-יד זה בצורות הניקוד (צורות הקמץ והפתח). במספר מקומות משולב גם ניקוד טַבְרָנִי (תחתון).
נדיר ביותר. מכתבי-היד היחידים שקיימים מבוכרה מימי הביניים. כתב-היד היחיד הידוע מבוכרה לחלק זה של התורה. בנוסף, כתב-היד שלפנינו מכיל מסורת קדומה של נוסח התורה, שהיא המקור למסורת האשכנזית בנוסח התורה בזמנים מאוחרים יותר.
כתבי-יד מבוכרה מימי הביניים הנם נדירים ביותר. מלבד כתב-היד שלפנינו, ידוע רק כתב-יד אחד של התורה, רובו (למעט כשנים וחצי פרקים) מכיל קטעים אחרים מכתב-היד שלפנינו (בעיקר מספרים במדבר-דברים). כתב-היד שלפנינו הוא הראשון הידוע מבוכרה והיחיד הידוע מתקופה מוקדמת זו לחלק זה של התורה (בראשית-שמות).
כתב-יד זה מכיל מסורת עתיקה ושונה בנוסח התורה. מתוכו עולה עדות נדירה על המקור הקדום של המסורת האשכנזית בנוסח התורה, אשר מתברר כי מוצאו בארצות המזרח: כתבי-היד האשכנזיים שונים בפרטים רבים בהשוואה לרוב כתבי-היד המקראיים בארצות האחרות. החילופים הם בחסרות ויתירות, באופן כתיבת פרשיות פתוחות וסתומות, וכן בצורת כתיבה ה"שירות". לאחרונה הוכח שחילופים אלו אינם חידושם של סופרי אשכנז, אלא מוצאם ממסורת קדומה מארצות המזרח, שנשתמרה במקורות בודדים ונדירים. כתב-היד שלפנינו, שנכתב בבוכרה במאה ה-15, משקף את אותה מסורת עתיקה, והוא אחד מכתבי-היד הבודדים הידועים בעולם המשמרים את נוסח המקור שקדם לכתבי-היד האשכנזיים. לפנינו עדות קדומה ונדירה לנוסח המיוחד שהופיע מאוחר יותר בכתבי-היד האשכנזיים.
נציין כדוגמה מאפיין אשכנזי מובהק, אשר אינו מופיע כמעט מחוץ לאשכנז: הפסוק האחרון של שירת הים ("כי בא סוס פרעה", שמות טו, יט) מופיע בכתבי-היד האשכנזיים בכתיבה רציפה, בשונה מארצות אחרות שגם פסוק זה נכתב עם השירה בצורת "אריח על גבי לבֵנה". שינוי זה תלוי במחלוקת הראשונים האם פסוק זה נחשב כחלק מהשירה או לא (מחלוקת זו משליכה גם על חילוקי המנהגים - האם אומרים פסוק זה בשירת הים הנאמרת בסוף "פסוקי דזמרא", ראה: משנה ברורה נא, יז). בכתב-היד שלפנינו מקור קדום מן המזרח למנהג האשכנזי של כתיבת פסוק זה ברצף ולא כחלק מהשירה.
כתב-היד שלפנינו כולל את הקטעים: בראשית כז:לג-כט:יג; ל:א-כ; ל:לג-לא:מא; לא:נד-לט:יג; בראשית מ:ד-שמות כה:לג; כו:כב-כט:כט; לט:יד-לט (סוף פרשת תולדות, חלקים מפרשת ויצא, פרשת וישלח, רוב פרשת וישב, פרשת מקץ עד כמעט סוף פרשת תצוה [עם מעט חסרון בפרשת תרומה], וכמה פסוקים מפרשת פקודי).
[112] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי, עקבות רטיבות בכמה מקומות. בלאי וקרעים משוקמים. כריכה ישנה.
נכתב עפ"י מחקר (מצורף) על כתב-יד זה מאת פרופ' יצחק ש' פנקובר (Prof. Jordan S. Penkower), פרופסור במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן. ראה גם: הנ"ל, כתב-יד של התורה שהגיהו מישאל בן עוזיאל, תרביץ נח, עמ' 64-66.