מלואים למאמר "תולדות ישיבת עץ החיים" – טיוטה בכתב-ידו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי – מביכורי כתיבתו של ברדיצ'בסקי

"מלואים (למאמרי תולדות ישיבת עה"ח)", טיוטה בכתב-ידו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (חתומה בסופה). [1886 בקירוב].
שלושה עמודים בכתב-יד – מלואים ל"תולדות ישיבת עץ החיים" (ישיבת וולוז'ין), המאמר הראשון פרי עטו של הסופר והוגה הדעות מיכה יוסף ברדיצ'בסקי. המאמר והמלואים לו התפרסמו יחד בשנת 1886 באלמנך הספרותי "האסיף לתולדות השנה" בעריכת נחום סוקולוב.
את המאמר כתב ברדיצ'בסקי בסמיכות לסיום לימודיו בישיבת וולוז'ין, וניכרת בו הערצתו לישיבה ולרבניה. בדפי המילואים מוסיף ברדיצ'בסקי למאמרו מספר סעיפים נוספים העוסקים באישיותו ובתורתו של ר' חיים מוולוז'ין, מייסד ישיבת עץ החיים, כמו גם קווים לדמותה של הישיבה ושיטת הלימוד בה. בנוסף, מעתיק ברדיצ'בסקי מכתב שקיבל מרבו, הנצי"ב מוולוז'ין (נפתלי צבי יהודה ברלין, 1816-1883. ראש ישיבת וולוז'ין לאחר פטירת חמיו ר' יצחק בן ר' חיים מוולוז'ין), ובו נוסח המצבה על קברו של ר' חיים מוולוז'ין. במכתב זה הנציב מכנה את ברדיצ'בסקי: "כבוד הרב המופלג ושנון, שלם ומשכיל...".
מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (1865-1921), מחבר והוגה דעות, מחשובי הסופרים העבריים של "תקופת התחייה". ברדיצ'בסקי נולד בעיר מז'יבוז' למשפחה מיוחסת של רבנים חסידיים. בשנת 1882 נישא לראשונה, אולם אולץ להתגרש לאחר שנתפס קורא ב"ספרות האסורה" של תנועת ההשכלה, ובהדרגה החל לנטוש את אורח החיים הדתי. בעקבות פנייתו של נחום סוקולוב, עורך "הצפירה", החל לפרסם את מאמריו הראשונים, ובשנת 1890 עקר למרכז הספרות העברית של אותן השנים – אודסה.
בשנים שלאחר מכן נדד בין אוניברסיטאות גרמניה, נחשף להגות ולספרות האירופית הכללית, והתמסר לכתיבתו יותר ויותר. עבודתו הגיעה לשיאה זמן קצר לפני מותו, עם פרסום יצירותיו הנודעות ביותר: "מרים", "בסתר רעם", "בית תבנה" וסיפורים נוספים. ב-1920, נודע לברדיצ'בסקי כי אביו ואחיו נרצחו בפוגרומים באוקראינה, וכי עיירות ילדותו ונעוריו חרבו בפרעות. ידיעות אלו ערערו את בריאותו והוא נפטר בברלין בנובמבר 1921. את יצירתו כינה חיים נחמן ביאליק "המרכז העמוק והפנימי של מחשבת הדור ושל תחושותיו".
[1] דף מקופל (3 עמ' כתובים), 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. מעט קמטים. קרעים בשוליים ולאורך קווי הקיפול.