גטו גדוב בנפת מישלניצה – חתימת ראש היודנרט – גטו קטן ביותר שלא נשאר ממנו דבר - נדיר ביותר!

כפר בנפת מישלניצה שהיו בו בשעת הכיבוש הנאצי כ250 יהודים. עם כיבוש המקום בידי הגרמנים הוטלו על בני הקהילה הגבלות תנועה והוחל בחטיפות לעבודות-כפייה. לרוב הועסקו עובדי הכפייה בתיקון נזקי מלחמה ובסלילת כבישים. בגדוב היתה תחנה קטנה של משטרה, אך מדי פעם היו מגיעים אנשי אס-אס והגיסטאפו ממישלניצה ומטילים אימה על האוכלוסייה היהודית: מרטו זקנים של יהודים חרדים, התפרצו לדירות וגזלו רכוש. כמו-כן הטילו הגרמנים מדי פעם קנסות כספיים על הקהילה ודרשו חפצי-ערך.

ב1.1.1940 הוקם בגדוב יודנראט, בראשו הועמד לייבל ועם חבריו נמנו בראנד ופישגרונד. היודנראט נצטווה לערוך רישום של כל הכשרים לעבודה והיה עליו לספק מדי יום מכסות של עובדים. ליד היודנראט פעלה המשטרה היהודית; אנשיה שמרו על הסדר במשרדי המועצה היהודית ובלשכת-העבודה. בתחילת 1940 הועברו עסקים וחנויות גדולות שבבעלות היהודים לידי "נאמנים" מטעם השלטונות הגרמניים. לרוב היו אלה "פולקסדויטשה". מקצת מבעלי המפעלים ועובדיהם היהודים המשיכו לעבוד בעסקיהם, ואף זכו לאישורים שמנעו את שילוחם לעבודות אחרות. גזרות כלכליות, שדידת רכוש, הגבלות תנועה - כל אלה העמיקו את מצוקתם של יהודי גדוב. מ- 1941 ועד לחיסולה של הקהילה בקיץ 1942 פעל במקום מטעם י.ס.ס. מטבח ציבורי ועשרות נזקקים קיבלו בו ארוחות חמות. היודנראט וי.ס.ס. פתחו מרפאה לטיפול בחולים ומקצתם של אלה אף לא חוייבו בתשלום. עובדי המרפאה עשו הרבה לצמצום מגיפת טיפוס-הבהרות שפשטה בין יהודי המקום.

במארס 1942 החרימו הגרמנים באורח סופי את כל הרכוש של ועד הקהילה היהודי ושל הארגונים הציבוריים.
באביב של שנת 1942 הגיעו אנשי הגיסטאפו ממישלניצה ואסרו את יו"ר היודנראט. תחילה הוא הוחזק בתחנת הגיסטאפו במישלניצה, ולאחר-מכן הועבר לבית-הכלא במונטלופיך שבקראקוב ושם נרצח.
כמה ימים לאחר מאסרו של יו"ר היודנראט באה שוב אל גדוב חוליית גיסטאפו ואסרה 4 חברי יודנראט. בדרך למישלניצה הם רצחו 2 מחברי היודנראט, וביניהם פישגרונד. לא ידוע מה היה גורלם של שני האחרים, אך יש להניח שתוך זמן קצר נספו אף הם.
בין בני הקהילה רווחה הסברה שיו"ר היודנראט ו- 4 חבריו נרצחו בעקבות הלשנה ומפני הצורך לשתק את תגובתה של האוכלוסייה היהודית לקראת הגירוש הסופי.
בחודשים יוני ויולי 1942 הוטלו שוב קונטריבוציות על יהודי גדוב ורבו ההתנכלויות מצד השוטרים הגרמנים. במחצית השנייה של אוגוסט 1942 - כנראה ב- 22 לחודש - פורסם הצו בדבר גירוש כל יהודי גדוב לווייליצ'קה. היהודים נצטוו לשכור עגלות כדי לעבור לווייליצ'קה וכן הותר להם לקחת עמם מקצת מרכושם שניתן להעמיסו על העגלות. בווייליצ'קה רוכזו היהודים מכל הסביבה, וב- 28.8.42 התקיימה שם אקציה. לאחר סלקציה שולחו חלק למחנה-העבודה, וכל הנותרים להמתה במחנה בבלז'ץ.
ד' יקום דמם.

 מפת הגטו
הפריט שלפנינו
בקשת תרופות מהוועד המרכזי בקרקוב. חותמת גדולה של היודנרט בגטו. חתימה בכתב יד.
מצב: טוב מאוד