ניצוצות מן החושך – לוט פריטי שואה ושארית הפליטה חשובים

א. מכתב אחרון מאימא לבנה המחכה לאות חיים ממנה – גורשה ונרצחה על ידי הגרמנים ביריות ביער יחד עם כל הקדושים – ד' יקום דמם
מכתב של הצלב האדום מבן בארץ ישראל לאמו בקראקוב בפולין ותשובת אמו שאליו שהכל בסדר, ימים או שעות [!!] לפני הגלייתה משם על ידי הגרמנים וסופה המר
המכתב הוא מיוסף ארוין קרנבלום בתל אביב אל אמו ברוניה קרנבלום בקרקוב
הפרטים שבמכתב תואמים את דף העד שמילא בנה, יוסף, כמה שנים אחר כך, ביד ושם. ראה את הרחוב המדויק ומספר הבית.
 
תאריכים
תאריך משלוח המכתב מתל אביב: 7.11.40
תאריך הגעת המכתב לקרקוב: 7.1.41
תאריך משלוח התשובה מקרקוב: 20.3.41
תאריך הגעת התשובה לתל אביב: 20.5.41
 
סך הכל חיכה הבן לתשובה יותר מחמישה חודשים.
 
כתיבה בפולנית.
 
אימא כותבת שהכל בסדר. ימים ספורים או שעות ספורות [!] אחר כך הכל השתנה... היא גורשה עם שאר היהודים...
כשהגיע המכתב לבן, והוא קרא שהכל בסדר, היה זה חודשיים אחרי שגורשה מביתה והחלה להימלא סאת הייסורים שלה...

רקע והסבר
ברטה, ובשמה הפולני: ברוניה הייתה בת 48 בשעה שקיבלה את המכתב בשלהי שנת 1940 מפלשתינה מבנה האוהב והדואג. היא ענתה לו. כעבור חמישה חודשים הוא קיבל את תשובתה המרגיעה. אך לצערנו מצב היהודים בקרקוב החמיר. קרקוב הייתה בירת השלטון הגרמני בפולין. המושל הכללי של פולין הנאצי הנס פרנק, שם רשעים ירקב,לא רצה שעיר הבירה תהיה מלאה יהודים ולכן החל בגירוש היהודים משם. בנובמבר 1940 הוחל בגירוש בכפייה של יהודי קרקוב לעיירות הסביבה. היהודים הורשו לשאת עימם רק מטען של 50 קילוגרמים לנפש. עד מרץ 1941 גורשו כ-40,000 יהודים, ובעיר נשארו כ-11,000 יהודים בלבד, מתוך אוכלוסייה של כ- 60,000 יהודים קודם המלחמה. גם ברטה הייתה עם המגורשים. כך התחיל מסע הסבל הנורא שלה.
ברטה גורשה לפרבר של ג'סלו [[Jasło לא רחוק מקרקוב. משם היא גורשה שוב לעיירה סמוכה.
ב12.8.42 אספו הגרמנים את כל היהודים בעיירה. מספר צעירות הופרדו מהשאר ונלקחו לעבודה. כל השאר הוסעו אל היער ושם נורו למות על ידי הארורים. בת 49 הייתה במותה. יהי זכרה ברוך.
מהתאריך של כתיבת התשובה על ידי ברטה עולה שהיא נכתבה ממש ערב הגירוש. שכן היא ענתה את תשובתה ב20.3.41 והגירוש מקרקוב הסתיים בחודש זה. כשהמכתב הגיע לבנה בארץ כבר לא הייתה בקרקוב וסאת היסורים שלה החלה להמלא...
מצב: טוב מאוד
 
ב. מכתב של עובדת כפייה פולנית בגרמניה לאימא שלה שבו היא מתארת את תנאי עבודתה כעובדת כפייה!! 
שני עמודים מתוקתקים במכונת כתיבה עם תיקונים והוספות בכתב ידה, פולנית – נדיר ביותר!!!!
הפריט הזה מחכה עדיין לתרגום מלא ולמחקר נוסף!
מצב: טוב מאוד

ג. טופס בקשה [ריק] לקבלת תלושי לחם בגטו לודז' – נדיר!
מצב: טוב
ה. כרטיס מזון - גטו לודז' – מועצת היהודים - כרטיס חלב לילד בן 6 בערך, משה דויד! הי"ד.
 
מצב: בינוני - קרע גדול בפינה השמאלית למטה
 
ו. כרטיס מזון - גטו לודז' – מועצת היהודים
מצב: בינוני – פגעי עש
 
ז. כרטיס מזון קטן – גטו לודז' – 1940 – מועצת היהודים
מצב: טוב 
ח. טופס בקשה להבראה במרישין.
מרישין היא שכונה בלודז' שהייתה כלולה בתחומי הגטו. בניגוד לאזור העיקרי בגטו שהיה מאופיין במגורים צפופים מירשין היא שכונה של בתים בודדים עם הרבה שטח פתוח ועם ברכות מים רבות.

רומקובסקי ניצל בתחילה את הבתים שם לקבוצות ההכשרה הציוניות ואף של הבונד ואגודת ישראל. כל תנועה קיבלה בית בשביל צעיריה.

בגלל אופיו של המקום הקים רומקובסקי ביולי 1941 בית מרגוע לפקידי הקהילה.

פרויקט בתי המרגוע הורחב ביולי 1942 לפועלים ופקידים שהיו זכאים לשבעה ימי נופש.

עקב הרעב, באותה תקופה, ניתנה לזכאים אפשרות לבחור תלוש מזון נוסף במקום שבעה ימי נופש. במאי 1943 היו כבר במרישין שמונה בתי מרגוע, מידי שבוע היו יוצאים ל"נופש" כ-500 איש.

תיאור של מרישיה ושל בית ההבראה שם אנו מוצאים בכרוניקה של גטו לודז'.

אמנם, כידוע, יש לקרוא את הכרוניקה הזו בזהירות, כיון שהיא נכתבה תחת רומקובסקי שהיה דיקטטור ללא מיצרים בגטו. אפשר לשמוע מתוך המילים ביקורת זהירה.

התיאור בכרוניקה:

"אנשים בודדים מקבלים את אישורי השהייה במעון מן הנשיא אישית, בעת ראיון עמו." – ודי למבין שיש כאן ביקורת עדינה.

ראה הרחבת דברים על טופס זה, הפולמוס בנוגע לבית ההבראה והפולמוס בנוגע לדמותו ולשיטתו של רומקובסקי בפריט 152.
מצב: טוב מאוד
ט. חוקי עבודה חדשים אשר פורסמו על ידי לשכת העבודה הנאצית בפראג ב 1941 – נדיר מאוד! 
דף מודפס משני צדדיו עם חותמות - 29.9.1941
מצב: טוב
י. מעטפה עם לוגו של ארגון העזרה היהודי בהונגריה – מונקץ' – 1939 - 1943
- OMZSA - Magyar Zsidó Segítő Akció, ארגון העזרה היהודית היה קואליציה נאולוגית-אורתודוכסית-ציונית שמטרתה לאחד את פעולות העזרה העצמית של יהודי הונגריה. 
פעילי ציבור יהודיים ראו בהקמת ה- OMZSA הזדמנות לחידוש עצמי בקרב יהודי הונגריה.
הארגון דאג לגיוס אמצעים, ולראשונה נחלצו לסייע גם אינטלקטואלים יהודים שעד כה רחקו מפעילות ציבורית.

הארגון זכה להכרה פורמלית מטעם השלטונות, הכרה שנחשבה חיונית לקיומו של המוסד, ולכן נזהרו חבריו שלא להסתכן בפעולות בלתי לגאליות. מדיניות זו תאמה את השקפתם של יהודי הונגריה, שהיו אזרחים שומרי חוק, אולם הגבילה מאד את היכולת לסייע לפליטים שהחלו לבוא מפולין להונגריה עם פרוץ המלחמה. הפליטים עצמם, ניצולי הגירושים, התקשו לקבל את שיקולי הארגון המקומי.

על פי ההסכם בין 'אומז'ה' ל'ג'וינט', התחייב ארגון ה'ג'וינט' לכסות מחצית מתקציבי הסיוע, אולם עם כניסתה של ארצות הברית למלחמה בשנת 1941, נאסרה העברת כספים בידי ארה"ב, והפעילות מומנה מכספי היהדות המקומית. הארגון עשה מאמצים גדולים לסייע עד מאוד ללפליטים מפולין כולל סיוע משפטי שהיה נצרך מאוד על מנת שיוכלו להישאר בהונגריה ולא להיות מגורשים חלילה לפולין הנאצית.
עם הכיבוש הגרמני הופסקה פעילות האירגון. יהודי מונקץ' כמו שאר יהודי הונגריה הובלו למזרח. ד' יקום דמם.
מצב: טוב מאוד

יא. גלויה של הצלב האדום פולני – פניה למשטרה בוורשה בנוגע לאדם שהם מחפשים אותו.
מצב: טוב – טוב מאוד, חורי תיוק וחורי סיכה.

יב. שובר תרומה לצרכי הקהילה היהודית של בודפסט אחרי השואה
חתום.
מצב: טוב מאוד

יג. אישור שניתן לגברת ריטה אליסון ב 1945 שהיא משמשת כעובדת סוציאלית במחנות של שארית פליטה בבווריה ואוסטריה
האישור ניתן ב25.9.1945 על ידי ד"ר ארנסט איגנמן, ברן, שויצריה – בחתימת ידו.
מצב: טוב מאוד
 
יד. מכתב בכתב יד של ועד הקהילות הקדושות בפולין, אחרי המלחמה, על ביקור נציגי קהילת לודז' בוורשה, 1956 
כתב יד בפולנית, חותמת וחתימה בכתב יד 
מצב: בינוני