|
פריט 107:
חתימה נדירה על גבי גלויה מוקדמת בהוצאת הקק"ל עם דמותו של יונה קרמנצקי (המנהל הראשון של הקק"ל), וסביב דמותו בול ציון ...
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $150
מחיר פתיחה:
$
80
הערכה:
$200 - $250
עמלת בית המכירות: 20%
לפרטים נוספים
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
חתימה נדירה על גבי גלויה מוקדמת בהוצאת הקק"ל עם דמותו של יונה קרמנצקי (המנהל הראשון של הקק"ל), וסביב דמותו בול ציון, הבול הראשון שהונפק על ידי קק"ל.
יונה (יוהאן) קרמנצקי (1850-1934) היה תעשיין, בעל-הון ויזם ציוני. מחלוצי תעשיית החשמל האירופית. כיהן כיושב ראש הראשון של קרן קיימת לישראל (1902–1907) והוגה מפעליה הציוניים הבולטים של קק"ל.
בווינה של סוף המאה ה-19 פגש קרמנצקי בבנימין זאב הרצל, אבי תנועת הציונות המדינית. רעיונותיו של הרצל קסמו לקרמנצקי אשר ראה עניין מיוחד בהצעתו של צבי הרמן שפירא להקים קרן לרכישת קרקעות בארץ-ישראל. קרמנצקי העלה אף הוא מספר הצעות קונקרטיות הנוגעות לפעילות תעשייתית בארץ-ישראל (חלקן אף מומשו לימים). ב–23 באוגוסט 1896, התייחס הרצל ביומנו למספר מהצעותיו של התעשיין הוינאי.
"עם המומחה לחשמל קרמנצקי שוחחתי ארוכות. הוא ציוני טוב, בעל רעיונות מודרניים. לחופי ים–המוות עתיר המלחים אפשר להקים תעשיות גדולות לחומרים כימיים. את המים המתוקים הזורמים לשם עכשיו יהיה אפשר להטות ולהשתמש בהם לשתייה. תחליף לזרימה - להעביר מים מן הים התיכון דרך תעלה שבחלקה תהיה תת–קרקעית, בגלל האזור ההררי (אטרקציה עולמית), ואילו את הפרש הגובה בין שני הימים אפשר לנצל ככוח מניע להפעלת מכונות (מפל מים). הרבה אלפים של כוחות–סוס. עלינו לייסד אגודה–לאומית–לאילנות לשם ייעור הארץ. כל יהודי תורם לנטיעת עץ אחד או יותר. עשרה מיליון אילנות...
בשנת 1898, עם סיומו של הקונגרס הציוני השני, פורסמה מודעה בשבועון התנועה הציונית, די וולט, בדבר פרס בסך 500 פרנק עבור מי שיציע שיר שיבחר כהמנון התנועה הציונית. סכום הפרס מומן מכיסו הפרטי של יונה קרמנצקי. ואולם בסופו של דבר, אף שיר שהוצע לא נמצא מתאים והפרס שהציע קרמנצקי לא הוענק לאיש. לימים, "התקווה" תיבחר להמנון התנועה הציונית"
הוגה אמצעי איסוף הכספים של קק"ל
עם בחירתו לעמוד בראשות הקרן הקימת לישראל, הקים קרמנצקי בווינה לשכה ראשית של קק"ל והחל מחפש אחר דרכים אפקטיביות להפיץ את בשורת הקמת הקרן ולאסוף כספים במסגרתה. בין רעיונותיו, הגה קרמנצקי שלושה אמצעים לאיסוף כספים אשר זכו לפופולריות רבה ומשמשים את קק"ל עד ימינו אנו.
הקופסה הכחולה: הקופסאות הכחולות היו קופות איסוף תרומות עבור קק"ל אשר פוזרו ברחבי הקהילות היהודיות באירופה. הצלחת הקופסה הכחולה נבעה בין השאר מהדמיון בינה ובין קופת הצדקה המקובלת מדורי דורות בתרבות היהודית. הקופסה הכחולה היוותה את אחד הגורמים המרכזיים לאיסוף עממי של תרומות לקרן קיימת לישראל. (פריט 167)
בול ישראלי משנת 1951 לציון יובל לקק"ל, עליו מצויר "בול ציון"
בולי קק"ל: במטרה לייצר אמצעי איסוף תרומות זול לייצור וקל להפצה, הגה קרמנצקי הדפסה של בולים אשר ימכרו בהתאם לערך המוטבע עליהם, לצורך תרומה לקרן קיימת לישראל. הבול הראשון הופיע בשנת 1902 בווינה.(פריט 245)
בין השאר, בבולים אלו נעשה שימוש על גבי מסמכים רשמיים של המוסדות הציוניים. בולי קק"ל התקבלו בהתלהבות על ידי תומכי הציונות ברחבי אירופה, ואף נהפכו במהרה לפרטי אספנות נוכח התחביב העממי של איסוף בולים אשר היה מקובל באותה תקופה. לימים, בולי קק"ל היו הבולים הרשמיים הראשונים של מדינת ישראל.
ספר הזהב: בזמן שבולי קק"ל והקופסה הכחולה נועדו לאיסוף עממי של תרומות לקק"ל, חיפש קרמנצקי אמצעי לעידוד תרומות נכבדות מבעלי הון התומכים במטרות הקרן. לשם כך נחנך "ספר הזהב של הקרן הקיימת לישראל" בו נרשמים, מאז ועד היום, שמותיהם של התורמים הגדולים לקק"ל. הרישום בספר נתפש כתעודת כבוד ראשונה במעלה והפכה לאמצעי מכובד להנצחת פועלם של יחידים התומכים בציונות.(פריט 166)
לאחר הקמת קק"ל וגיבוש אמצעים לאיסוף כספים לקרן, פעלו ראשי התנועה הציונית להסביר ולהבהיר את מהותה של הקרן להמוני היהודים ברחבי אירופה. במסגרת מגמה זו, פורסמו מאמרי-הסברה רבים, בייחוד בשבועון התנועה הציונית, די וולט. בין הבולטים היה מאמרו של יונה קרמנצקי - "הקרן היהודית הלאומית" שהתפרסם בגיליון 34 של די וולט בשנת 1903.
יונה (יוהאן) קרמנצקי (1850-1934) היה תעשיין, בעל-הון ויזם ציוני. מחלוצי תעשיית החשמל האירופית. כיהן כיושב ראש הראשון של קרן קיימת לישראל (1902–1907) והוגה מפעליה הציוניים הבולטים של קק"ל.
בווינה של סוף המאה ה-19 פגש קרמנצקי בבנימין זאב הרצל, אבי תנועת הציונות המדינית. רעיונותיו של הרצל קסמו לקרמנצקי אשר ראה עניין מיוחד בהצעתו של צבי הרמן שפירא להקים קרן לרכישת קרקעות בארץ-ישראל. קרמנצקי העלה אף הוא מספר הצעות קונקרטיות הנוגעות לפעילות תעשייתית בארץ-ישראל (חלקן אף מומשו לימים). ב–23 באוגוסט 1896, התייחס הרצל ביומנו למספר מהצעותיו של התעשיין הוינאי.
"עם המומחה לחשמל קרמנצקי שוחחתי ארוכות. הוא ציוני טוב, בעל רעיונות מודרניים. לחופי ים–המוות עתיר המלחים אפשר להקים תעשיות גדולות לחומרים כימיים. את המים המתוקים הזורמים לשם עכשיו יהיה אפשר להטות ולהשתמש בהם לשתייה. תחליף לזרימה - להעביר מים מן הים התיכון דרך תעלה שבחלקה תהיה תת–קרקעית, בגלל האזור ההררי (אטרקציה עולמית), ואילו את הפרש הגובה בין שני הימים אפשר לנצל ככוח מניע להפעלת מכונות (מפל מים). הרבה אלפים של כוחות–סוס. עלינו לייסד אגודה–לאומית–לאילנות לשם ייעור הארץ. כל יהודי תורם לנטיעת עץ אחד או יותר. עשרה מיליון אילנות...
בשנת 1898, עם סיומו של הקונגרס הציוני השני, פורסמה מודעה בשבועון התנועה הציונית, די וולט, בדבר פרס בסך 500 פרנק עבור מי שיציע שיר שיבחר כהמנון התנועה הציונית. סכום הפרס מומן מכיסו הפרטי של יונה קרמנצקי. ואולם בסופו של דבר, אף שיר שהוצע לא נמצא מתאים והפרס שהציע קרמנצקי לא הוענק לאיש. לימים, "התקווה" תיבחר להמנון התנועה הציונית"
הוגה אמצעי איסוף הכספים של קק"ל
עם בחירתו לעמוד בראשות הקרן הקימת לישראל, הקים קרמנצקי בווינה לשכה ראשית של קק"ל והחל מחפש אחר דרכים אפקטיביות להפיץ את בשורת הקמת הקרן ולאסוף כספים במסגרתה. בין רעיונותיו, הגה קרמנצקי שלושה אמצעים לאיסוף כספים אשר זכו לפופולריות רבה ומשמשים את קק"ל עד ימינו אנו.
הקופסה הכחולה: הקופסאות הכחולות היו קופות איסוף תרומות עבור קק"ל אשר פוזרו ברחבי הקהילות היהודיות באירופה. הצלחת הקופסה הכחולה נבעה בין השאר מהדמיון בינה ובין קופת הצדקה המקובלת מדורי דורות בתרבות היהודית. הקופסה הכחולה היוותה את אחד הגורמים המרכזיים לאיסוף עממי של תרומות לקרן קיימת לישראל. (פריט 167)
בול ישראלי משנת 1951 לציון יובל לקק"ל, עליו מצויר "בול ציון"
בולי קק"ל: במטרה לייצר אמצעי איסוף תרומות זול לייצור וקל להפצה, הגה קרמנצקי הדפסה של בולים אשר ימכרו בהתאם לערך המוטבע עליהם, לצורך תרומה לקרן קיימת לישראל. הבול הראשון הופיע בשנת 1902 בווינה.(פריט 245)
בין השאר, בבולים אלו נעשה שימוש על גבי מסמכים רשמיים של המוסדות הציוניים. בולי קק"ל התקבלו בהתלהבות על ידי תומכי הציונות ברחבי אירופה, ואף נהפכו במהרה לפרטי אספנות נוכח התחביב העממי של איסוף בולים אשר היה מקובל באותה תקופה. לימים, בולי קק"ל היו הבולים הרשמיים הראשונים של מדינת ישראל.
ספר הזהב: בזמן שבולי קק"ל והקופסה הכחולה נועדו לאיסוף עממי של תרומות לקק"ל, חיפש קרמנצקי אמצעי לעידוד תרומות נכבדות מבעלי הון התומכים במטרות הקרן. לשם כך נחנך "ספר הזהב של הקרן הקיימת לישראל" בו נרשמים, מאז ועד היום, שמותיהם של התורמים הגדולים לקק"ל. הרישום בספר נתפש כתעודת כבוד ראשונה במעלה והפכה לאמצעי מכובד להנצחת פועלם של יחידים התומכים בציונות.(פריט 166)
לאחר הקמת קק"ל וגיבוש אמצעים לאיסוף כספים לקרן, פעלו ראשי התנועה הציונית להסביר ולהבהיר את מהותה של הקרן להמוני היהודים ברחבי אירופה. במסגרת מגמה זו, פורסמו מאמרי-הסברה רבים, בייחוד בשבועון התנועה הציונית, די וולט. בין הבולטים היה מאמרו של יונה קרמנצקי - "הקרן היהודית הלאומית" שהתפרסם בגיליון 34 של די וולט בשנת 1903.
