|
פריט 184:
אוסף מכתבים מרתק על אודות רכישת קרקעות בארץ ישראל על-ידי תנועת 'אגודת ישראל'. פריט היסטורי
עוד...
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
200
הערכה:
$400 - $600
עמלת בית המכירות:
22%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
אוסף מכתבים מרתק על אודות רכישת קרקעות בארץ ישראל על-ידי תנועת 'אגודת ישראל'. פריט היסטורי
פרק (בלתי מוכר דיו) בהיסטוריה של ההתיישבות החרדית בארץ ישראל, על אודות רכישת קרקעות בארץ ישראל על ידי החסידים בפולין וקשיי ההיאחזות בהן. פריט היסטורי.
אחת מההחלטות המרכזיות שנתקבלו בכנס הראשון של אגודת ישראל אחרי הצהרת בלפור, כנס שהתקיים בווינה, בחודש אלול תרפ"ג, היתה בין-השאר, ההחלטה על עזרה והושטת יד להתיישבות חרדית בארץ ישראל. כעבור כשנה רכש 'המרכז לענייני ארץ ישראל' בפרנקפורט עבור אגו"י העולמית שטח אדמה מתושבי הכפר 'אכסאל' שבעמק יזרעאל, מצפון לעפולה. משטח זה, שגודלו כ-4000 דונם, נמכרו במרכזי אגו"י בגולה חלקות קטנות לכל רוכש. [ראה קטלוג 'ווינרס' 109, פריט 81, שלושה שטרות-רכישה, חלקות מכפר איכסאל, מחודש אב תרפ"ד, של חברי אגו"י הירושלמית, אשר יוצגו ע"י ר' נפתלי פרוש, ר' יוסף הרלינג, ר' משה בלוי ור' יוסף לוי חגיז]. בחודש חשון תרפ"ו נערכה חגיגה לרגל הנחת אבן-הפינה למקווה והקמת תלמוד-תורה, בטכס נכחו כל ראשי אגו"י, ובראשם רי"ח זוננפלד הגאון ר' אלקנה וייסנשטרן – שהוכרז כרב היישוב ור' משה בלוי. היישוב החל לנבוט והחלו לראות פירות: כבר באמצע החורף היו ביישוב 90 מתיישבים! הצלחה אדירה ליהדות החרדית! ההצלחה גרמה שרבים מהרוכשים עלו ארצה, ונוצרו חיכוכים רבים בין הרוכשים מול מוסדות אגו"י בירושלים. למרות כל ההשתדלות להשכין פשרות, היישוב התפרק בקיץ תרפ"ו, לפועלים נפסקו פיצויים, מרכז אגו"י הוזמן לדין-תורה, דבר שנתן טעם לפגם... בקיץ תרצ"ו נאלצו החברים לפנות שוב למרכז אגו"י בפרנקפורט, תיארו את מצבם החמור ואיימו לעזוב עם עד סוף חודש אב לא ייחתם חוזה על הקרקע. זאת ועוד, המצב הביטחוני הכללי בארץ הורע, ובמאורעות תרצ"ו הוצתו השדות וכן אירעו הצתות חוזרות של צינור הנפט מעיראק לחיפה, שעבר באדמות היישוב, צרות שגרמו לנטישת היישוב, בפעם השלישית.
האוסף שלפנינו מכיל התכתבויות רבות בין משרדי אגו"י בפ"פ לבין הסניף האגודאי בירושלים, בנוגע לעזרה וסעד לטובת היישוב
האוסף כולל:
* מכתב בשפה הגרמנית, מודפס במכונת כתיבה על גבי נייר מכתבים רשמי ובחתימת ידו של הרב ד"ר יצחק ברויאר - מחשובי הוגי-הדעות בגרמניה האורתודוקסית, וממייסדי תנועת 'אגודת ישראל'. המכתב מתאריך 4/6/1936, ערב עזיבתו את פרנקפורט. וממוען אל עו"ד מרדכי בוקסבוים, שזה עתה עלה ארצה מהונגריה, וכיהן כיועץ המשפטי והפרקליט הבכיר של היהדות החרדית, ברויאר מפרט בו, בין השאר, את הקושי הרב העובר על המתיישבים ב'מחנה ישראל'.
* שני מכתבים על גבי נייר מכתבים רשמי של סניף אגו"י בפפד"מ, מהתאריכים: חשון תרפ"ז 24/10/1936, וה-20/3/1936, בהתאמה. אל עו"ד בוקסבוים, המכתבים מתארים בין היתר, בצורה מוחשית את ההרס הרב של ערביי האזור באדמות המחנה.
* מכתב נוסף, בעברית, על גבי נייר מכתבים רשמי של 'מרכז אגודת ישראל בארץ ישראל'. המכתב אינו מתוארך, אינו ממוען ואינו חתום. ומתאר בצורה חיה את ההשחתות החוזרות ונשנות של הערבים את יבולי אדמת היישוב.
* שני מכתבים מאת הרב יוסף לוי חגיז - מגדולי העסקנים בתוך העדה החרדית, ואשר מסר את נפשו עבור הקמת יישובים חרדים. המכתבים משלהי שנת תרצ"ג וממוענים אל הסניף הירושלמי של תנועת אגודת ישראל. במכתבים, בין היתר, בקשה דחופה: לפעול לביטול החוקים החדשים, שנקבעו זה עתה ע"י השלטון המנדטורי, חוקים 'סדומיים' כלשונו, אשר יגרמו לנישול האדמות מידי החרדים, ואשר חלילה עלולים להמיט אסון על כל הפרויקט של הקמת יישובים חרדים.
[7] מכתבים, נתונים בתוך תיקיה רשמית [מס' 5614] של עו"ד ד"ר מרדכי בוקסבוים. ומתויקים באמצעות שרוך קשירה.
מצב כללי טוב.
פרק (בלתי מוכר דיו) בהיסטוריה של ההתיישבות החרדית בארץ ישראל, על אודות רכישת קרקעות בארץ ישראל על ידי החסידים בפולין וקשיי ההיאחזות בהן. פריט היסטורי.
אחת מההחלטות המרכזיות שנתקבלו בכנס הראשון של אגודת ישראל אחרי הצהרת בלפור, כנס שהתקיים בווינה, בחודש אלול תרפ"ג, היתה בין-השאר, ההחלטה על עזרה והושטת יד להתיישבות חרדית בארץ ישראל. כעבור כשנה רכש 'המרכז לענייני ארץ ישראל' בפרנקפורט עבור אגו"י העולמית שטח אדמה מתושבי הכפר 'אכסאל' שבעמק יזרעאל, מצפון לעפולה. משטח זה, שגודלו כ-4000 דונם, נמכרו במרכזי אגו"י בגולה חלקות קטנות לכל רוכש. [ראה קטלוג 'ווינרס' 109, פריט 81, שלושה שטרות-רכישה, חלקות מכפר איכסאל, מחודש אב תרפ"ד, של חברי אגו"י הירושלמית, אשר יוצגו ע"י ר' נפתלי פרוש, ר' יוסף הרלינג, ר' משה בלוי ור' יוסף לוי חגיז]. בחודש חשון תרפ"ו נערכה חגיגה לרגל הנחת אבן-הפינה למקווה והקמת תלמוד-תורה, בטכס נכחו כל ראשי אגו"י, ובראשם רי"ח זוננפלד הגאון ר' אלקנה וייסנשטרן – שהוכרז כרב היישוב ור' משה בלוי. היישוב החל לנבוט והחלו לראות פירות: כבר באמצע החורף היו ביישוב 90 מתיישבים! הצלחה אדירה ליהדות החרדית! ההצלחה גרמה שרבים מהרוכשים עלו ארצה, ונוצרו חיכוכים רבים בין הרוכשים מול מוסדות אגו"י בירושלים. למרות כל ההשתדלות להשכין פשרות, היישוב התפרק בקיץ תרפ"ו, לפועלים נפסקו פיצויים, מרכז אגו"י הוזמן לדין-תורה, דבר שנתן טעם לפגם... בקיץ תרצ"ו נאלצו החברים לפנות שוב למרכז אגו"י בפרנקפורט, תיארו את מצבם החמור ואיימו לעזוב עם עד סוף חודש אב לא ייחתם חוזה על הקרקע. זאת ועוד, המצב הביטחוני הכללי בארץ הורע, ובמאורעות תרצ"ו הוצתו השדות וכן אירעו הצתות חוזרות של צינור הנפט מעיראק לחיפה, שעבר באדמות היישוב, צרות שגרמו לנטישת היישוב, בפעם השלישית.
האוסף שלפנינו מכיל התכתבויות רבות בין משרדי אגו"י בפ"פ לבין הסניף האגודאי בירושלים, בנוגע לעזרה וסעד לטובת היישוב
האוסף כולל:
* מכתב בשפה הגרמנית, מודפס במכונת כתיבה על גבי נייר מכתבים רשמי ובחתימת ידו של הרב ד"ר יצחק ברויאר - מחשובי הוגי-הדעות בגרמניה האורתודוקסית, וממייסדי תנועת 'אגודת ישראל'. המכתב מתאריך 4/6/1936, ערב עזיבתו את פרנקפורט. וממוען אל עו"ד מרדכי בוקסבוים, שזה עתה עלה ארצה מהונגריה, וכיהן כיועץ המשפטי והפרקליט הבכיר של היהדות החרדית, ברויאר מפרט בו, בין השאר, את הקושי הרב העובר על המתיישבים ב'מחנה ישראל'.
* שני מכתבים על גבי נייר מכתבים רשמי של סניף אגו"י בפפד"מ, מהתאריכים: חשון תרפ"ז 24/10/1936, וה-20/3/1936, בהתאמה. אל עו"ד בוקסבוים, המכתבים מתארים בין היתר, בצורה מוחשית את ההרס הרב של ערביי האזור באדמות המחנה.
* מכתב נוסף, בעברית, על גבי נייר מכתבים רשמי של 'מרכז אגודת ישראל בארץ ישראל'. המכתב אינו מתוארך, אינו ממוען ואינו חתום. ומתאר בצורה חיה את ההשחתות החוזרות ונשנות של הערבים את יבולי אדמת היישוב.
* שני מכתבים מאת הרב יוסף לוי חגיז - מגדולי העסקנים בתוך העדה החרדית, ואשר מסר את נפשו עבור הקמת יישובים חרדים. המכתבים משלהי שנת תרצ"ג וממוענים אל הסניף הירושלמי של תנועת אגודת ישראל. במכתבים, בין היתר, בקשה דחופה: לפעול לביטול החוקים החדשים, שנקבעו זה עתה ע"י השלטון המנדטורי, חוקים 'סדומיים' כלשונו, אשר יגרמו לנישול האדמות מידי החרדים, ואשר חלילה עלולים להמיט אסון על כל הפרויקט של הקמת יישובים חרדים.
[7] מכתבים, נתונים בתוך תיקיה רשמית [מס' 5614] של עו"ד ד"ר מרדכי בוקסבוים. ומתויקים באמצעות שרוך קשירה.
מצב כללי טוב.
