המשורר יעקב פיכמן - מספר פריטים בכתב ידו

1. "שיר לכעור". חתום, תרפ"ג. לא מופיע בספרות.

2. טיוטא, הספד לזכר א. (אברהם) לוידויפול אשר נפטר בשנת 1921.
".. לפני שנים רבות, בנערותי, כשהייתי קורא עוד בבית שכננו את גליונות "הצפירה" בחרדת לב, היו לי הפרקים של "בארץ אבות, שנדפסו בימים ההם במחשכים רבים, נקודות המרכז של העיתון. להם חיכיתי ואת שורותיהם בלעתי, בעיניים מעורפלות מאושר.."

"אלמלא היו אצלנו מזלזלים כל כך בדברים שבספרות, היה לודויפול האדם הכי מתאים, בבואו לא"י, לערוך עיתון יומי. לשם זה, כמדומני, גם בא לכאן... אבל, הוא נעשה סוכן של "הבזילאית". רק הודות לזה לא היה רעב ללחם.. את הספרות היה פוקד עוד מזמן לזמן אך את תפקידו העיקרי לא מלא. הספרות בא"י אינה נותנת לחם, והוא היה זקוק ללחם. הוא וילדים הקטנים..."

3. טיוטת מחזה בכתב ידו המתפרש על פני 17 דפים. שם המחזה אינו מופיע.

יעקב פיכמן נחשב לאחד מאבותיה המייסדים של הספרות העברית החדשה. הוא היה שייך לדור מעבר, ולכן הגישה שלו לנוף החדש היא חילונית בעיקרה, ומבדילה אותו כחלוץ השינויים בשירה העברית, אשר בחלקם הספיק להיווכח עוד בחייו. אף-על-פי-כן ניתן למצוא בשיריו של פיכמן אפיונים מסורתיים המשתקפים בשירים תנכיים, אלגיות ויצירות ספרותיות שערך. הוא הושפע בשירתו משיריהם של ביאליק ושל שלונסקי, ובתקופה המאוחרת שירתו האישית הייתה מעמיקה וקודרת, ולרוב גם הייתה מלווה בתיאורי טבע ונוף.
יצירתו, ופעילותו בתחומי התרבות תרמו רבות לספרות העברית המתחדשת ולהתחדשות שיח ספרותי בחברה בישראל של שנות החמישים. פיכמן היה אחד מהיוצרים הצעירים ביותר שנכלל בקבוצת יוצרים עבריים שכונו "דור ביאליק", ביניהם נמנים גם יעקב שטיינברג, זלמן שניאור, יצחק קצנלסון, אברהם בן יצחק, ועוד. (מתוך "זמרשת").