ספרי קודש וכתבי יד, חנוכיות ויודאיקה, תכשיטים, כלי כסף ונחושת, אמנות ישראלית, יהודית ובינלאומית, ישראליאנה, קרמיקה, ציורים, צילומים חשובים, ציונות, בצלאל, צה"ל, שואה ומשפט אייכמן, אלבומי קלפים ומדבקות, פרסומות, כרזות שלטים וניירת, שטיחים, רהיטים ועוד!
|
LOT 47:
Rabbi Yitzchak Nissenbaum z "l, framed photograph.
Mai mult...
|
|
|
Preț de început:
$
100
Comision casă de licitații:
19%
Mai multe detalii
VAT: Doar pentru comision
|
הרב יצחק ניסנבוים
רב וסופר עברי, ממנהיגי הציונות הדתית. נולד בבוברויסק, בילורוסיה, שם רכש את השכלתו התורנית. בהיותו תלמיד בישיבת וולוז'ין היה ממיסדי האגודה הלאומית "נצח ישראל", שפעלה למען הפצת רעיון יישוב ארץ ישראל על טהרת הקודש. משנסגרה הישיבה בוולוז'ין בשנת תרנ"ב(1892(, ביקש ממנו הסופר והמשורר חיים נחמן ביאליק לקבל עליו את נשיאות האגודה.
האגודה הועברה למינסק, והרב ניסנבוים נתמנה לראשה. מנהיגי תנועת "חיבת ציון" הרגישו בגדולתו של הרב ניסנבוים, ובשנת תרנ"ד נתבקש על ידי הרב שמואל מוהליבר לבוא לביאליסטוק ולקבל עליו את משרת מזכיר "המרכז הרוחני של חובבי ציון". בתפקיד זה שימש חמש שנים. שלח מכתבים לכל העסקנים אשר תוכנם רצוף היה בניתוח התעוררות תנועת "חיבת ציון" ובהערכתה (חמשת הכרכים הגדולים של העתקי מכתבים אלה הלכו לטמיון.
הרב ניסנבוים גישר בין התקופה של "חובבי ציון" לבין תקופת הציונות המדינית.היה מעוזריו של הרצל בעבודת ההכנה לקראת הקונגרס ה1-.
לרב ניסנבוים היה יחס אוהד ל"הפועל המזרחי", כיוון שמצא בו את התגשמות השאיפה של רעיון "חיבת ציון" . היה סופר מחונן, הירבה לכתוב בשאלות הזמן בעיתונות העברית והאידית, בייחוד בבעיות הציונות, והיה אחד מעורכי "הצפירה". כתב ספרי דרוש רבים ברוח הציונות, ביניהם –"דרושים וחמר לדרוש", דרשות לכל שבתות השנה והמועדים ועוד.
הרב ניסנבוים מצא מותו בגיא ההריגה-בגטו ורשה. על שמו נקרא הקיבוץ "בארות יצחק".
הרב יצחק ניסנבוים
רב וסופר עברי, ממנהיגי הציונות הדתית. נולד בבוברויסק, בילורוסיה, שם רכש את השכלתו התורנית. בהיותו תלמיד בישיבת וולוז'ין היה ממיסדי האגודה הלאומית "נצח ישראל", שפעלה למען הפצת רעיון יישוב ארץ ישראל על טהרת הקודש. משנסגרה הישיבה בוולוז'ין בשנת תרנ"ב(1892(, ביקש ממנו הסופר והמשורר חיים נחמן ביאליק לקבל עליו את נשיאות האגודה.
האגודה הועברה למינסק, והרב ניסנבוים נתמנה לראשה. מנהיגי תנועת "חיבת ציון" הרגישו בגדולתו של הרב ניסנבוים, ובשנת תרנ"ד נתבקש על ידי הרב שמואל מוהליבר לבוא לביאליסטוק ולקבל עליו את משרת מזכיר "המרכז הרוחני של חובבי ציון". בתפקיד זה שימש חמש שנים. שלח מכתבים לכל העסקנים אשר תוכנם רצוף היה בניתוח התעוררות תנועת "חיבת ציון" ובהערכתה (חמשת הכרכים הגדולים של העתקי מכתבים אלה הלכו לטמיון.
הרב ניסנבוים גישר בין התקופה של "חובבי ציון" לבין תקופת הציונות המדינית.היה מעוזריו של הרצל בעבודת ההכנה לקראת הקונגרס ה1-.
לרב ניסנבוים היה יחס אוהד ל"הפועל המזרחי", כיוון שמצא בו את התגשמות השאיפה של רעיון "חיבת ציון" . היה סופר מחונן, הירבה לכתוב בשאלות הזמן בעיתונות העברית והאידית, בייחוד בבעיות הציונות, והיה אחד מעורכי "הצפירה". כתב ספרי דרוש רבים ברוח הציונות, ביניהם –"דרושים וחמר לדרוש", דרשות לכל שבתות השנה והמועדים ועוד.
הרב ניסנבוים מצא מותו בגיא ההריגה-בגטו ורשה. על שמו נקרא הקיבוץ "בארות יצחק".
