תגלית היסטורית חשובה במיוחד. אוטוגרף. חידושים על "תלמוד בבלי" תכריך כתבים וטיוטות מכתבים שלא נדפסו בכ"י הגאון ...

תגלית היסטורית חשובה במיוחד. אוטוגרף. חידושים על "תלמוד בבלי" תכריך כתבים וטיוטות מכתבים שלא נדפסו בכ"י הגאון החסיד רבי מאיר מארים מגדולי רבני חסידי סלונים. 

תכריך גדול של כתב יד חידושים על הש"ס ועוד כולל מספר דפים מחלקו השני של ספר ללאת(לולאות) כולל מספר טיוטות מכתבים בכתב ידו של הגאון המופלג רבי מאיר מארים אב"ד קוברין.  

כתב היד מכיל כ- 250 דף כתובים כמעט כולם בכתב ידו של הגאון רבי מאיר מארים.

שלושה דפים המשך חיבורו לולאות, ספרו הראשון, היחיד שיצא לאור בחייו, כולל מראי מקומות שנועדו להקביל בין סוגיות בתלמוד הבבלי והירושלמי שנדפס על סדר זרעים פה, יש דפים כפי הנראה מסדר טהרות.

דפים מתוך ספרו הניר, מעט טיוטות או העתקי מכתבים ששלח לרבנים

ורובו הגדול חידושים על ש"ס בבלי.

אחד הדפים למעלה פותח במילים "אמר מארים".

"כתב היד רובו ככולו לא נדפס".

כתב יד לא רציף אלא דפים בודדים שנכרכו יחד.

"גודל ומצב הדפים משתנה".

ללא כריכה רוב כתב היד מפורק, נזקי עש, מעט נזקי רטיבות, באופן כללי מצב בינוני - גרוע.

הגאון רבי מאיר מארים (שאפיט) תק"ס-תרל"ג 1800/1873. מגדולי גאוני ליטא בדורו "וחסיד מובהק" מתלמידי האדמו"רים: רבי נח מלכוביץ, ה"בית אהרן" מקארלין, רבי משה מקוברין ורבי אברהם מסלונים בעל "יסוד העבודה". מגיל צעיר נודע בגאונותו.

 ב"שטר התנאים" באירוסיו קרא עליו האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז' "הגאון הצדיק". כבר בגיל 15! מונה לרבנות העיירה מייטשאד הסמוכה לסלונים. כיהן ברבנות לוישנבה; יאקובשטאט, לטביה; שווינציאן, שליד וילנה; עד למינויו כרבה של קוברין, משרה בה החזיק עד פטירתו בשנת תרל"ג. מפורסם היה בגאונותו כ"מרא דשמעתתא" בלימוד הירושלמי לעומק, ושמו נודע לתהלה אצל גאוני ליטא: רבי אייזיל חריף, בן-דודו רבי שמואל אביגדור תוספאה, רבי יצחק אלחנן, ועוד.

ר' אייזל חריף נהג בו כבוד בשל חיבורו על התלמוד הירושלמי, והיה מכנה אותו "תנא ירושלמאה". זאת למרות שהיה דרכו למתוח ביקורת נוקבת אף על רבנים ידועי שם.

מתלמידיו הגדולים "רבי שמואל סלאנט" ורבי יעקב דוד וילווסקי הרידב"ז"