מכירה פומבית 11 חלק ב' ציונות, מחתרות, העפלה, שואה, מפלגות ובחירות, בולאות
14.4.19 (הזמן המקומי שלך)
ישראל
 רחוב פתח תקוה 16, רוממה סנטר (קומה 2 במעלית) ירושלים
המכירה הסתיימה

פריט 290:

"די וועלט" העיתון של התנועה הציונית שיסד הרצל – גיליון ה8 ביולי 1904 שמודיע על פריטת הרצל! נדיר ביותר!

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $70
מחיר פתיחה:
$ 50
הערכה:
500$ - $600
עמלת בית המכירות: 20%
מע"מ: על העמלה בלבד
תגיות:

בשער ובעמוד הראשון מודעה שמודיעה על פריטת ד"ר תיאודור הרצל.

בתוך הגיליון הספדים, מאמרים וידיעות – הכל על הרצל.

העיתון די וולט
"די ולט" (גרמנית: Die Welt, "העולם") היה שבועון מיסודו של תיאודור הרצל, שיצא לאור בווינה ובקלן מיום 4 ביוני 1897 ועד שנת 1914. החל משנת 1903 שימש כביטאון התנועה הציונית.

העיתון הווינאי בו עבד הרצל, ה"נויה פרייה פרסה", התעלם מהציונות וסירב להזכירה אפילו ברמז. לאחר שנכשלו מאמציו של הרצל לייסד עיתון יומי מתחרה לו, החליט בתחילת מאי 1897 לייסד שבועון פוליטי. "די ולט" היה מוקדש אך ורק לנושא הציונות ושיקף את דעותיו של הרצל. הרצל החליט לממנו בעצמו, בתוספת עזרה מאביו כמעט כל המאמרים נכתבו על ידי הרצל עצמו, שטיפל בעצמו גם בכל הפרטים הטכניים והמנהליים. הוא טיפל בעימוד, קרא את ההגהות והשיג מודעות. העיתון הפך להצלחה ובאמצע מאי 1898[1] הגיעה תפוצתו לעשרת אלפים עותקים.

עמוד השער היה צהוב, כצבע אות הקלון שענדו היהודים על בגדיהם בימי הביניים. [ומאוחר יותר גם בשואה] במאמר המערכת הראשון, שהתפרסם בתחילת יוני, כתב הרצל: "כתם הקלון שלנו ייהפך פה לאות־כבוד". במאמר הזה הגדיר את מהות העיתון: "השבועון שלנו הוא עיתון יהודי. אנו נוטלים מלה זו, שרואים בה לשון השמצה, ורוצים לעשותה תואר־כבוד".

פטירת הרצל

ב-1 ביולי 1904 חלה בדלקת ריאות. הוא קדח, הכרתו הייתה מעורפלת, גופו רעד והוא פלט דם בשיעולו. ב-2 ביולי היו מילותיו למבקר אצלו: "דרוש בשלום ארץ ישראל בשמי. נתתי את דם לבי למען עמי". הרצל ביקש לראות את אמו וילדיו והם הובאו אליו. הרצל הצביע על הסטודנטים שהמתינו לו בגן בחוץ ואמר לרופאו: "הם אנשים טובים ונפלאים, בני עמי. עוד תראה, יבוא יום והם ייכנסו לארץ-הבחירה!". ב-3 ביולי נפטר המנהיג הדגול.

הוא כתב צוואה, ובה ביקש להקבר בהלוויה צנועה; כמו כן, ביקש שלא יינשאו נאומים על קברו בלווייתו. בצוואתו כתב: "רצוני בלוויה של המעמד העני-ביותר, לא נאומים ולא פרחים. רצוני להיקבר בארון של מתכת, באחוזת הקבר ליד אבי, לשכב שם עד שהעם היהודי יעביר את גופי לארץ-ישראל"

מצב: קרע עם חיסרון בכיתוב בשער, כמה עמודים מנותקים. באופן כללי מצב טוב.

עותק מקורי שנשמר מאה וחומש עשרה שנה! נדיר ביותר!

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא