מכירה פומבית 1
ארץ ישראל, התיישבות, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה, גלויות ותצלומים, כרזות, ליטוגרפיות, תחריטים, חפצים, ספרי קודש, חב"ד, מכתבי רבנים, כתבי יד, ועוד.
14.5.19
רחוב אברהם פררה 1, ירושלים, ישראל
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
המכירה תתקיים ביום שלישי, ט' באייר תשע"ט, 14 במאי 2019, בשעה 18:00 (שעון ישראל) עם כרוז.
המכירה הסתיימה
|
פריט 56:
שטר 100 קרון [HUNDERT KRONEN] מגטו טרזינשטט
עוד...
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
60
עמלת בית המכירות: 20%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
שטר 100 קרון [HUNDERT KRONEN] מגטו טרזינשטט
שטר על סך 100 קרונות מגטו טרזינשטט בזמן שליטתו בידי הנאצים.
המחנה הראשון בו הנפיקו הנאצים שטרות כסף לשימושם הפנימי של היהודים היה מחנה אורינאנבורג - זכסנהאוזן, שהיה ממוקם קרוב לברלין. כל אסיר במחנה ולאחר מכן כל תושב גטו חויב להמיר את כספו וחלק מרכושו לשטרות המחנה או הגטו שנכלא בו. בעלי השטרות לא יכלו לרכוש דבר עם הכסף המקומי מחוץ לגבולות הגטו, שכן ערכו היה תקף רק בתוככי הגטו. מטרת הנאצים בזאת היתה למנוע מקרה שאסירים היו מצליחים לברוח מן המחנות כך שלא היו ברשותם כל אמצעים לרכוש מזון או בגדים, מה שהקשה משמעותית את תכניות הבריחה. זאת היתה גם הסיבה שהשטרות נשאו אופי יהודי מובהק, על השטרות בגטו טריזינשטט הדפיסו מגן דוד ותמונת אילוסטרציה של משה רבנו המחזיק בידיו את לוחות הברית. הסיבה שערך השטרות נקבע ב'קרון' [המטבע הצ'כי] ולא במארק הגרמני הוא בשל מיקומה הגיאוגרפי של טרזין בצ'כוסלובקיה (שרובה נכבשה על ידי הנאצים טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה), כערך המטבע הצ'כי. שטר הקרון הוא הגבוה מבין השטרות שהונפקו. בדרך כלל לשטרות בערך הגבוה לא היה כל שימוש, שכן קניה של דברים יקרים כלל לא באה בחשבון בתוככי הגטו. אלא שהנאצים הנפיקו גם שטרות בערך גבוה כדי לשוות ל'כלכלה היהודית' חזות של כלכלה רגילה ופורחת, תוך יצירת רושם של 'נורמליות' של חיי יומיום מסודרים ושגרתיים, כפי שהנאצים טרחו להציג בפני הנציגים הרשמיים של הצלב האדום שביקרו בגטו.
מצב AU .
שטר על סך 100 קרונות מגטו טרזינשטט בזמן שליטתו בידי הנאצים.
המחנה הראשון בו הנפיקו הנאצים שטרות כסף לשימושם הפנימי של היהודים היה מחנה אורינאנבורג - זכסנהאוזן, שהיה ממוקם קרוב לברלין. כל אסיר במחנה ולאחר מכן כל תושב גטו חויב להמיר את כספו וחלק מרכושו לשטרות המחנה או הגטו שנכלא בו. בעלי השטרות לא יכלו לרכוש דבר עם הכסף המקומי מחוץ לגבולות הגטו, שכן ערכו היה תקף רק בתוככי הגטו. מטרת הנאצים בזאת היתה למנוע מקרה שאסירים היו מצליחים לברוח מן המחנות כך שלא היו ברשותם כל אמצעים לרכוש מזון או בגדים, מה שהקשה משמעותית את תכניות הבריחה. זאת היתה גם הסיבה שהשטרות נשאו אופי יהודי מובהק, על השטרות בגטו טריזינשטט הדפיסו מגן דוד ותמונת אילוסטרציה של משה רבנו המחזיק בידיו את לוחות הברית. הסיבה שערך השטרות נקבע ב'קרון' [המטבע הצ'כי] ולא במארק הגרמני הוא בשל מיקומה הגיאוגרפי של טרזין בצ'כוסלובקיה (שרובה נכבשה על ידי הנאצים טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה), כערך המטבע הצ'כי. שטר הקרון הוא הגבוה מבין השטרות שהונפקו. בדרך כלל לשטרות בערך הגבוה לא היה כל שימוש, שכן קניה של דברים יקרים כלל לא באה בחשבון בתוככי הגטו. אלא שהנאצים הנפיקו גם שטרות בערך גבוה כדי לשוות ל'כלכלה היהודית' חזות של כלכלה רגילה ופורחת, תוך יצירת רושם של 'נורמליות' של חיי יומיום מסודרים ושגרתיים, כפי שהנאצים טרחו להציג בפני הנציגים הרשמיים של הצלב האדום שביקרו בגטו.
מצב AU .
