ספרי חסידות מהדורות ראשונות, מכתבי רבנים, כלי כסף, ציונות, הגדות, מסמכים היסטוריים ועוד.
|
LOT 332:
מקבץ [2] מסמכי "אגרת היחס" - העתקי כתבי יוחסין של משפחות אפטייקער וסג"ל-לנדא. כתב יד סופר. אחת מהן: [פראג], תקצ"ט ...
more...
|
|
|
Sold for: $100
Start price:
$
100
Auction house commission:
20%
VAT: On commission only
|
מקבץ [2] מסמכי "אגרת היחס" - העתקי כתבי יוחסין של משפחות אפטייקער וסג"ל-לנדא. כתב יד סופר. אחת מהן: [פראג], תקצ"ט [1839]
* "אגרת היחס", מכתב מאת רבי משה דוד סגל לנדא, אב"ד צאנז, תקצ"ט [1839] אל נכדו. ובו העתק מכתב מאת רבי ברוך ב"ר משה דוד לנדא, אב"ד צאנז והגליל לנכדו, ר' דוד בטנשטיין, שביקש לעמוד על שורשי משפחתם. במכתב מפורטים בני המשפחה מהדורות הקודמים, מעלתם ומקומות בהם כיהנו ברבנות. "והנה גזע משפחתינו פזורים הם במדינות פולין ואשכנז בקהילות קדושות בראדי, לבוב וטרני... אך עיקר הגזע היה במדינת מעהרין, ובמדינות אשכנז, פירדא, פרנקפורט א.מ.". במעלה הדורות המשפחה מיוחסת למהר"ל מפראג המיוחס לדוד המלך, והמשפחה מקושרת לרבני משפחת הורביץ שמקורם מגולי ספרד שהגיעו למדינות אשכנז ופולין, למהר"ם טיקטין, לבעל ה'הפלאה', לבעל 'תבואות שור', לרבי נטעלי אפטער, למגלה עמוקות, לרמ"א ולמשפחות מיוחסות נוספות. לקראת סיום אגרת היחס, כתב רבי ברוך לנדא: "הנה כתבתי לך שרשי משפחתינו בדרך כלל ולא בדרך פרט כי למשא כבד תהי' לי, וזכות אבותינו הקדושים יעמד לנו בכל עת צרה, לכן תזכור ואל תשכח ללמוד תורה ולא ימיש מפיך. ואל תלך בדרך עקש". בתוך דבריו הוא מפנה לספר 'מטה משה' על התורה שכולל מספר דפים על ייחוס המשפחה.
יצוין כי בספר "עורה שחר", מאת אחיו של רבי ברוך, הרב נתן נטע ראב"ד אושפיצין, הביא בפתיחתו לספר (שם, מהדורת לונדון, תשכ"ט, 'זרע ג', עמ' יח) אגרת יחס דומה בשם דודו, רבי נתן נטע ב"ר יצחק אייזק סג"ל לנדא. ושם כתב "ואך למחסור להאריך בפרטי'. כי ת"ל מלאו פני תבל בתפארת הלולם. ומעולם המה אנשי השם גדולי הזמן בתורה וחכמה ומדות".
[1] דף, נייר, כתב יד סופר כתוב בשני צידיו. 26X33 ס"מ.
הדף נקרע עם קווי הקיפול, והודבק בנייר דבר לאורכו ובראשו, קרעים קצרים בשולי הדף, חור קטן בדף, כתמים. מצב בינוני-טוב.
* "אגרת היוחס", מכתב שכתב רבי אלעזר אפטייקער לאחיינו, ובו הביא את העתק הייחוס של אביו, רבי יצחק שאול אפטייקער בן רבי מרדכי אב"ד אוסציא-זילונה ["אישציא-זעלאנא"]. במעלה עץ המשפחה מוזכרים רבי שאול אמסטרדם, סבו ה'חכם צבי', רבנים ממשפחת 'איש הלוי האראוויץ'. בין המקומות בהם כיהנו רבנים ממשפחה זו ניתן למנות את לעשניב הסמוכה לבראד, עיר שדה בן, סטניסלב, לאזיץ, המבורג, אמסטרדם, סעריאווא, פעסט ולבוב. "וזכות אבותיו יעמד לנו שתהי' לנו כל טוב ושפע חיים ברכה והצלחה עד בלי די".
[1] דף, נייר, כתב יד סופר, 26X32 ס"מ.
הדף נקרע עם קווי הקיפול, והודבק בנייר דבר לאורכו, קרעים קצרים בשולי הדף, חורים במרכז הדף, כתמים. מצב בינוני.
* "אגרת היחס", מכתב מאת רבי משה דוד סגל לנדא, אב"ד צאנז, תקצ"ט [1839] אל נכדו. ובו העתק מכתב מאת רבי ברוך ב"ר משה דוד לנדא, אב"ד צאנז והגליל לנכדו, ר' דוד בטנשטיין, שביקש לעמוד על שורשי משפחתם. במכתב מפורטים בני המשפחה מהדורות הקודמים, מעלתם ומקומות בהם כיהנו ברבנות. "והנה גזע משפחתינו פזורים הם במדינות פולין ואשכנז בקהילות קדושות בראדי, לבוב וטרני... אך עיקר הגזע היה במדינת מעהרין, ובמדינות אשכנז, פירדא, פרנקפורט א.מ.". במעלה הדורות המשפחה מיוחסת למהר"ל מפראג המיוחס לדוד המלך, והמשפחה מקושרת לרבני משפחת הורביץ שמקורם מגולי ספרד שהגיעו למדינות אשכנז ופולין, למהר"ם טיקטין, לבעל ה'הפלאה', לבעל 'תבואות שור', לרבי נטעלי אפטער, למגלה עמוקות, לרמ"א ולמשפחות מיוחסות נוספות. לקראת סיום אגרת היחס, כתב רבי ברוך לנדא: "הנה כתבתי לך שרשי משפחתינו בדרך כלל ולא בדרך פרט כי למשא כבד תהי' לי, וזכות אבותינו הקדושים יעמד לנו בכל עת צרה, לכן תזכור ואל תשכח ללמוד תורה ולא ימיש מפיך. ואל תלך בדרך עקש". בתוך דבריו הוא מפנה לספר 'מטה משה' על התורה שכולל מספר דפים על ייחוס המשפחה.
יצוין כי בספר "עורה שחר", מאת אחיו של רבי ברוך, הרב נתן נטע ראב"ד אושפיצין, הביא בפתיחתו לספר (שם, מהדורת לונדון, תשכ"ט, 'זרע ג', עמ' יח) אגרת יחס דומה בשם דודו, רבי נתן נטע ב"ר יצחק אייזק סג"ל לנדא. ושם כתב "ואך למחסור להאריך בפרטי'. כי ת"ל מלאו פני תבל בתפארת הלולם. ומעולם המה אנשי השם גדולי הזמן בתורה וחכמה ומדות".
[1] דף, נייר, כתב יד סופר כתוב בשני צידיו. 26X33 ס"מ.
הדף נקרע עם קווי הקיפול, והודבק בנייר דבר לאורכו ובראשו, קרעים קצרים בשולי הדף, חור קטן בדף, כתמים. מצב בינוני-טוב.
* "אגרת היוחס", מכתב שכתב רבי אלעזר אפטייקער לאחיינו, ובו הביא את העתק הייחוס של אביו, רבי יצחק שאול אפטייקער בן רבי מרדכי אב"ד אוסציא-זילונה ["אישציא-זעלאנא"]. במעלה עץ המשפחה מוזכרים רבי שאול אמסטרדם, סבו ה'חכם צבי', רבנים ממשפחת 'איש הלוי האראוויץ'. בין המקומות בהם כיהנו רבנים ממשפחה זו ניתן למנות את לעשניב הסמוכה לבראד, עיר שדה בן, סטניסלב, לאזיץ, המבורג, אמסטרדם, סעריאווא, פעסט ולבוב. "וזכות אבותיו יעמד לנו שתהי' לנו כל טוב ושפע חיים ברכה והצלחה עד בלי די".
[1] דף, נייר, כתב יד סופר, 26X32 ס"מ.
הדף נקרע עם קווי הקיפול, והודבק בנייר דבר לאורכו, קרעים קצרים בשולי הדף, חורים במרכז הדף, כתמים. מצב בינוני.
