מכתב מרן החזון איש – "לסדר שביתת השבת בתחנת המים" בבני ברק – אייר תרצ"ט

מכתב (כ-7 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם ישעיה קרליץ בעל ה"חזון איש". בני ברק, אייר תרצ"ט [1939].
נכתב אל רבי יצחק גרשטנקורן, מייסד וראש העיר בני ברק. החזון איש פונה אליו כדי לזרזו להגדיל את בריכת המים העירונית ע"י "הגבהת הבריכה", כדי שלא יצטרכו להשתמש בשבת במשאבות המופעלות ע"י חשמל אסור אשר מופק תוך כדי חילולה של השבת.
"רצוני להפנות לב כבודו לסדר שביתת השבת בתחנת המים כאשר כבר נדברנו בזה פעמים רבות... ומובטחני כי במרצו הגדול ורב תבונתו יעלה בידו לסדר הדבר ויהי' לו מצוה קיימת לדורות ואשרי מי שיזכה במצוה זו אשר יש בזה קיום התורה וטובת הציבור והנני מאחל לו הצלחה בזה... הדו"ש אי"ש".
רבינו החזון איש פעל רבות נגד חילול השבת ע"י חברת החשמל, וזה היה אחד ממאבקיו הבולטים. מסופר כי פעם הצביע על הגיחוך בכך שעל גגו של בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי בתל אביב הוצב שלט חשמלי עם הכתובת "זכור את יום השבת לקדשו", והשלט היה מאיר בליל שבת על ידי חילול שבת של יהודים העובדים בחברת החשמל (ראה: פאר הדור, חלק ב, עמ' צ-צב). עד היום רבים מן החרדים יראי השם, נוהגים עפ"י הוראותיו של החזון איש ומקפידים שלא להשתמש בשבת בחשמל המיוצר ע"י חברת החשמל. רבים משתמשים בשבת במצברי-חשמל, ובכל השכונות החרדיות בארץ ישראל ישנן רשתות פרטיות של חשמל המיוצר ע"י גנרטורים שכונתיים.
בספר "פאר הדור" לתולדות החזון איש (חלק ב' עמ' פו-צב) מסופר כי אחת מפעולותיו של החזון איש היתה לעודד ולהמריץ את ראש העיריה ר' יצחק (איטש'ה) גרשטנקורן להקים בריכות מים גדולות, המכילות כמות מים המספיקה לשלושה ימים רצופים, כדי שגם בשנים אשר בהן יחול יום השבת אחרי שני ימי ראש השנה יסופקו מים לתושבי העיר מבלי שיצטרכו להפעיל את המשאבה החשמלית. בשנת תרצ"ט הקים ר' יצחק בריכה כזאת, תוך כדי שהוא נוטל על עצמו חובות עצומים לצורך כך. בספר פאר הדור מובא בשם אחד מרבני בני ברק שהספיד את ר"י גרשטנקורן וסיפר, כי מספר שנים קודם לכן פגש אותו ר"י גרשטנקורן ואמר לו: "אם אקדים לעזוב את העולם לפניך, אבקשך באם תספידני, שתזכיר לי הזכות שהנני זוקף על חשבוני - זכות הקמת הבריכה הגדולה בבני ברק" (פאר הדור, חלק ב, עמ' פח, הערה 38; עפ"י עתון "דגלנו", גליון קנד, חשון תשכ"ב).
רבינו אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון איש" (תרל"ט-תשי"ד), גאון ההלכה והמחשבה בדורנו. גדול בתורה וצדיק נסתר, את ספרו הראשון "חזון איש" הוציא בשנת תרע"א בעילום שם, ומאז נקרא שמו על שם ספרו. ברוב צניעותו היה גם רגיל לחתום שמו בראשי תיבות בלבד: "אי"ש". כתב והוציא את עשרות ספרי "חזון איש" שנכתבו בעמל ובעיון רב, כמעט על כל הסוגיות בש"ס. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ג, בה הוכר כגדול חכמי התורה ופוסקי ההלכה, ועמד מאחורי תחיית עולם התורה בדורנו. עודד וחיזק את קיום ההלכה ונלחם בעוז בעד שמירת השבת ושמירת השמיטה, והיה הסמכות ההלכתית העיקרית בקיום התורה בחיי הישוב.
[1] דף. 26 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.