ספר דרכי ישרים, מהבעש"ט ותלמידיו – זולקווא, תקנ"ד – מהדורה ראשונה – הדפסה ראשונה של כל הוספות החסידים לתפילות מנחה ...

ספר דרכי ישרים, מהבעש"ט ותלמידיו – זולקווא, תקנ"ד – מהדורה ראשונה – הדפסה ראשונה של כל הוספות החסידים לתפילות מנחה בערב שבת וערבית ליל שבת (כגוונא, ידיד נפש, ועוד)
ספר דרכי ישרים – הוספות שנהגו החסידים להוסיף בתפלות ערב שבת וליל שבת, עם פירוש על פרק קז בתהלים ("הודו"), מאת רבינו ישראל בעל שם טוב; "הנהגות ישרות", מאת הבעש"ט, ומתלמידיו רבי מנחם מנדל מפרימשלן ורבי דוב בער - המגיד ממעזריטש, עם הגהות מאת רבי אברהם אבלי מטשידנוב, מו"צ ומגיד מישרים בוויטקאב; קונטרס "מורא מקדש", על חומרת איסור דיבור דברים בטלים בבתי כנסיות, מאת רבי יעקב יוסף מאוסטרהא ("רב ייבי"). [זולקווא? תקנ"ד 1794?]. מהדורה ראשונה.
בראש הספר נדפסו כוונת המקווה מהבעש"ט, עם פירוש מהמגיד ממעזריטש. לאחר מכן מופיעים ההוספות שנהגו קהילות החסידים להוסיף בתפלות ערב שבת וליל שבת: "פתח אליהו", "ידיד נפש", "הודו", "כגוונא" - עם ההוספה "ולומר ברכו" למי שמתפלל ערבית של שבת ביחידות. לצד נוסח "הודו" (פרק קז בתהלים) נדפס "פי'[רוש] מר'[בי] ישראל בעש"ט" על-פי הקבלה. בחלקו השני של הספר נדפסו "הנהגות ישרות", מאת אבות החסידות, הבעש"ט, רבי מנחם מנדל מפרימשלן והמגיד ממעזריטש, עם הגהות מאת רבי אברהם אבלי מטשידנוב, מו"צ ומגיד מישרים בוויטקאב. בסוף הספר נדפס קונטרס "מורא מקדש" (מהדורה שלישית), על חומרת איסור דיבור דברים בטלים בבתי כנסיות, מאת רבי יעקב יוסף מאוסטרהא ("רב ייבי").
בספר שלפנינו נדפסו לראשונה, במרוכז, כל ההוספות שנהגו החסידים להוסיף לתפילות קבלת שבת. כמו כן בספר זה נדפסה לראשונה ההוספה שיש לאומרה לאחר "כגוונא", למי שמתפלל ערבית של שבת ביחידות: "ביחיד יסיים אחר 'בנהירו דאנפין', 'ולומר ברכו'...".
הרקע לספר: בשנות התק"מ-תק"ס, שנות התפשטות החסידות, נדפסו לראשונה, במזרח אירופה, כמה מסידורי האר"י, נוסח ספרד. בחלק מאותם סידורים התחילו להדפיס את התפילות שנהגו החסידים להוסיף בקבלת שבת. אך מכיוון שבשנים אלו הייתה המלחמה בחסידות בשיאה, לא נדפסו בתוך הסידורים כל ההוספות בבת אחת, כי אם טיפין טיפין. בשנת תקמ"ח נדפס לראשונה בסידור רבי אשר, נוסח "כגוונא" לפני ערבית של שבת (במקום "במה מדליקין"), אך בלי שאר ההוספות. בשנת תקנ"ד, השנה המשוערת של הספר שלפנינו, נדפס סידורו של רבי שבתי מרשקוב. בגוף הסידור לא העזו המדפיסים להוסיף את ההוספות החסידיות לתפילות קבלת שבת, רק בחלק מהטפסים נוסף דף, ובו נדפסו רק "הודו" ו"כגוונא". בספר שלפנינו נדפסו לראשונה במרוכז כל ההוספות שנהגו החסידים לאומרם בקבלת שבת: "הודו", "פתח אליהו", "ידיד נפש", "כגוונא", וכאמור נדפסה כאן לראשונה ההוספה "ולומר ברכו", למי שמתפלל ערבית ביחידות. לאחר מכן, בראשית שנות התק"ס, נדפסו כל ההוספות בתוך סידורו של האדמו"ר הזקן ובסידור "קול יעקב" (למעט ההוספה "ולומר ברכו", שלא נדפסה בסידור "קול יעקב").
המנהג לומר "הודו" לפני תפילת מנחה של ערב שבת, הוא מחידושיו של הבעש"ט (מאור עינים פר' בשלח; שם אהרן, וורשא תר"ע, דף יב/1). על פירושו של הבעש"ט שנדפס כאן על "הודו", כתב האדמו"ר רבי שלום מקוידינוב, בעל ה"משמרת שלום": "הנה ידוע כי רבינו הקדוש אור ישראל הבעש"ט ז"ל, התקין לומר מזמור ק"ז בכל ערב שבת קודש קודם מנחה, ועשה פי' ע"פ רו"ק [=פירוש על-פי רוח קדשו], ומי יוכל לעמוד בסודו" (שם אהרן, שם).
[30] דף. 13.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, כתמי רטיבות ובלאי. קרעים בשולי מספר דפים. חיתוך שוליים תחתונים בדפים [20-21] עם פגיעה בשורת טקסט.
מקום ושנת הדפוס, על-פי: א"מ הברמן, 'ספר צוואת הבעש"ט ושאר הליקוטים הקדמונים מדברי הבעש"ט', ספר הבעש"ט, ירושלים תש"ך, עמ' מו.
נדיר. סטפנסקי חסידות, מס' 143.
כרוך עם שני ספרים (עותקים חסרים):
• נכרך לפניו: ספר דרכי צדק, הנהגות על-פי תורת החסידות, מאת רבי זכריה מנדל מירוסלב, תלמידו של רבי אלימלך מליזנסק. [לבוב, תקנ"ו 1796]. מהדורה ראשונה. [11] דף. חסרים 13 הדפים הראשונים. כתמים. בלאי וקרעים גסים, עם פגיעה בטקסט. חיתוך שוליים עם פגיעה בטקסט.
סטפנסקי חסידות, מס' 148.
• נכרך אחריו: ספר אורחות חיים, הלכה ומוסר, מאת רבינו אשר (הרא"ש), מתורגם ליידיש. מיץ, [תקכ"ז 1767]. י דף. חסרים 26 הדפים האחרונים. כתמים ובלאי.
שלשה ספרים כרוכים יחד. ללא כריכה.