ספר בן פורת יוסף – קוריץ, תקמ"א – מהדורה ראשונה – עם אגרת הקודש מהבעש"ט לארץ ישראל – העותק של האדמו"ר רבי ישראל ...

ספר בן פורת יוסף – קוריץ, תקמ"א – מהדורה ראשונה – עם אגרת הקודש מהבעש"ט לארץ ישראל – העותק של האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב
ספר בן פורת יוסף, דרושים על ספר בראשית, ע"פ פשט רמז דרוש סוד, עם שו"ת בסופו, מאת רבי יעקב יוסף הכהן כ"ץ אב"ד פולנאה. בסוף הספר נדפסה לראשונה האיגרת המפורסמת ששלח הבעל שם טוב לגיסו רבי גרשון מקיטוב. קוריץ, [תקמ"א 1781]. דפוס צבי הירש בן אריה ליב [מרגליות] וחתנו שמואל בן ישכר בער סגל. מהדורה ראשונה.
ספר זה הוא ספרו השני של המחבר, שנדפס כשנה לאחר ספרו הראשון "תולדות יעקב יוסף". גם בספר זה כקודמו מרבה המחבר להביא מתורת רבו המובהק רבינו ישראל בעל שם טוב.
בסוף הספר נדפסה לראשונה אגרת הקודש המפורסמת ששלח הבעש"ט לארץ ישראל אל גיסו רבי גרשון מקיטוב שגר בירושלים. האגרת ניתנה מהבעש"ט אל המחבר הרב מפולנאה, בעת שהיה בדעתו לעלות לארץ הקודש, בחורף תקי"ב, כדי שיתנה לרבי גרשון מקיטוב, גיסו של הבעש"ט. לאחר שתוכנית הנסיעה התבטלה, נשארה האגרת בידי המחבר, ונמסרה על ידו להדפסה "כדי לזכות עמינו בני ישראל". באגרת זו מספר הבעש"ט באריכות על "השבעת עליית נשמה" שערך בימי ראש השנה של שנת תק"ז ותק"י. בה מספר: "ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר, והשיב לי... בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותיך חוצה".
ה"שרף" רבי אורי מסטרליסק סיפר על האדמו"ר רבי מרדכי מנשכיז שהיה לומד את האיגרת בכל יום: "היה חיוב אצל הצדיק מנישחיז ללמדה בכל יום, לא יגרע, כמו הנחת תפילין ממש", ועוד אמר בשמו, שבאיגרת זו מרומזים שלשה שמות קדושים, ש"אפשר לידע על ידיהם קץ הגאולה" (אמרי קדוש השלם, ירושלים תשכ"א, עמ' מז, אות מ).
בדף השער חותמת של האדמו"ר רבי ישראל פרידמן (בעברית ובלועזית): "ישראל פרידמאן Isral Friedman".
בראש דף השער חתימה של אחד מחסידי טשורטקוב שהיה שו"ב בעיר שיטאווע: "אהרן בן פריידא שו"ב משיטאווע" – שכנראה נתן את הספר למורו ורבו האדמו"ר, וכתב את שמו ואת שם אמו (כמו בקוויטל) לתפילה ולברכה.
האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב (תרי"ד-תרצ"ד), מהאדמו"רים החשובים לבית רוז'ין, מגדולי התורה והחסידות המפורסמים בדורו, ממייסדי אגודת ישראל ונשיא מועצת גדולי התורה. קדוש עליון וצדיק נשגב, מגדולי האדמו"רים שרבבות אלפי ישראל הלכו לאורו. בן לאביו הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב, וחתן דודו הרה"ק רבי אברהם יעקב (הראשון) מסדיגורא – בניו הקדושים של רבינו ישראל מרוז'ין. גדולי תורה רבים היו בקהל אלפי חסידיו, כדוגמת המהר"ם שפירא מלובלין, מהר"ם אריק והגרא"מ שטיינברג מבראדי. מסופר שהאדמו"רים ה"בית אברהם" מסלונים ורבי אברהם אלימלך מקרלין התבטאו עליו שהוא "צדיק הדור" שעל ידו עולות התפילות השמימה. במלחמת העולם הראשונה חרבה חצרו בטשורטקוב שבגליציה, והוא עבר לאוסטריה והתגורר בעיר וינה עד לפטירתו.
[1], ק דף. 31 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בחלק מהדפים כתמי רטיבות. קרעים בשולי דף השער, עם פגיעה וחסרון במסגרת השער (משוקם בהדבקות נייר). קרעים בשולי מספר דפים נוספים בתחילת ובסוף הספר, עם פגיעות בטקסט (משוקמים בהדבקות נייר ובמילוי נייר). פגעי עש (חלקם משוקמים בנייר דבק). חותמות. כריכת עור חדשה ומהודרת.
סטפנסקי חסידות, מס' 90.