סידור רבי אשר – לבוב, תקמ"ח – מהדורה ראשונה – המהדורה שהתחבבה על תלמידי הבעש"ט

סדר תפלה מכל השנה, עם כוונות האר"י, שלושה חלקים, בעריכת רבי אשר מרגליות ממעז'יבוז' ובראד. [לבוב, תקמ"ח 1787. דפוס רבי שלמה יארוש ראפופורט]. מהדורה ראשונה.
עותק חסר; חסרים מספר דפים בחלק הראשון. שלושת החלקים בכרך אחד. חלק ראשון – תפילות לחול, חלק שני – תפילות לשבת, חלק שלישי – תפילות למועדים.
נוסח התפלה שבסידור הוא נוסח ספרד, על פי הגהות האריז"ל בנוסח התפלה, ועם קיצור כוונותיו.
הסידור במתכונת זו נערך על ידי חכמי ומקובלי הקלויז בבראד, ונדפס לראשונה בזולקווא תקמ"א. הנוסח והכוונות נערכו במהדורה ההיא על פי הספרים משנת חסידים, ופרי עץ חיים (שהיה עדיין בכתב-יד). בסידור במהדורה שלפנינו תוקנו ראשית כל הטעויות שנפלו במהדורת זולקווא, ובנוסף לכך נוספו הוספות ע"פ ספרים נוספים המיוסדים על כתבי האר"י: עץ חיים, ספר היחודים, מחברת הקודש, "ומסידור של הגאון המקובל החסיד המפורסם איש אלקים מו' שבתי זללה"ה מק"ק ראשקאב", תלמיד הבעש"ט (שהיה עדיין בכתב-יד).
הסידור שלפנינו נערך על ידי רבי אשר ב"ר שלמה זלמן מרגליות ממעז'יבוז' ובראד, מחכמי הקלויז בבראד, תלמיד מובהק של "המאור הגדול המפורסם, המקובל האלקי מוהר"ר חיים צאנזר ז"ל מבראד, אשר גדולה שימושי ויצקתי מים על ידו בפרט בלימוד החכמה הנוראה האמתית הזאת" (מתוך הקדמת רבי אשר לסידורו). בסידור נדפסו הסכמותיהם של חכמי הקלויז בבראד, וכן הסכמתו של רבי ישכר דוב אב"ד זלוטשוב, מגדולי החסידות.
בספר אמרי פנחס השלם (א, עמ' רכג-רכד) כותב: "הסידורים שלהם (של תלמידי הבעש"ט) היה סידור האריז"ל דפוס לבוב (מהדורת הסידור שלפנינו), ולא רצו להתפלל בסידור אחר, כי גם הרב ז"ל (רבי פנחס מקוריץ) התפלל בסידור הנ"ל והיה חשוב מאד אצלו... וכשנדפס סידור הנ"ל תפשוהו כאבן טוב ונחשב אצלם מאד". מאז שנדפס סידור זה התפלל רבי פנחס מקוריץ עד לפטירתו רק מסידור רבי אשר. כמו כן "שר בית הזהר", רבי צבי הירש מזידיטשויב, וצאצאיו האדמו"רים, התפללו בסידור זה, ואף עיטרו את הסידור בהגהותיהם. רבי יעקב שמעון, בנו של רבי פנחס מקוריץ, אמר: "אין להתפלל כי אם בנוסח האריז"ל דפוס לבוב, או בסדורו של רבי שבתי, ולא בנוסחאות האחרות שבסידורים החדשים".
עותק חסר. שלושה חלקים בכרך אחד: [394] דף. חסרים ארבעה דפים: דפים [69-72] באמצע החלק הראשון לימות החול. שיבוש בסדר הדפים [162-164]. 17 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, מעט בלאי. רוב הדפים שלמים ובמצב טוב. קרעים ופגמים בדף השער. קרעים ופגמים במספר דפים נוספים, בחלקם פגיעות קלות בטקסט. באחד הדפים קרע עם חסרון בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות במספר דפים. בלאי וקרעים בדף האחרון, עם פגיעה בטקסט. שיבוש בהדפסה באחד הדפים, עם פגיעה בטקסט שבפינת הדף התחתונה. מחיקות צנזורה במספר מקומות. חותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 414.
בדפוס זה של רבי שלמה יאריש רפופורט נדפס בשנת תקמ"ח הספר הקדוש "נועם אלימלך", ועל-פי המקובל היו עובדי הדפוס אנשים קדושים מ"ל"ו הצדיקים הנסתרים" [ראה הרב ב' לנדא, בספר הרבי ר' אלימלך מליזנסק, ירושלים, תשכ"ג, עמ' שיא, המביא מסורת בעל פה (בשם הגאון רבי משה הלברשטאם), על סגולתו הרבה של ספר נועם אלימלך דפוס רבי שלמה יאריש, ש"נדפס על ידי פועלים יראי ה' שעסקו בהדפסה בקדושה ובטהרה, ומהם שהיו בין ל"ו הנסתרים שעליהם העולם עומד"].