מכירה פומבית 10 חלק ב'
ספרים נדירים, עותקים מיוחסים, חסידות, מכתבים נדירים, כתבי יד, חב"ד, ועוד.
צולמנ'ס מכירות פומביות
צור קשר עם בית המכירות
15.4.19
מבוא קציעה 1 ירושלים, ישראל
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
שימו לב לא ניתן לבטל הצעה לאחר הגשתה!
כל המכירה במחיר פתיחה של 10 דולר !!!
המכירה הסתיימה
|
פריט 560:
'מצבו החמרי של השילוח רע' - מכתב בכתב ידו ובחתימתו של 'אחד העם' - אודסה 1897.
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $120
מחיר פתיחה:
$
10
עמלת בית המכירות: 23%
לפרטים נוספים
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
'מצבו החמרי של השילוח רע' - מכתב בכתב ידו ובחתימתו של 'אחד העם' - אודסה 1897.
מכתב בכתב ידו ובחתימתו של אחד העם, אל החוקר אברהם כהנא. אודסה 1897. כתב יד מסודר ונאה.
במכתב כותב אחד העם (אשר צבי גינצברג) אל אברהם כהנא על מצבו הכלכלי הגרוע של כתב העת השילוח בעריכתו של אחד העם. ועקב כך הורידו את השכר של הכותבים שאברהם כהנא היה אחד מהם.
14X9 ס"מ.
מצב; כללי טוב מאוד, כתמים.
אחד העם הוא שם העט של
אשר צבי (הירש) גינצברג - (1856, ה'תרט"ז – 1927, ה'תרפ"ז), היה מראשי הוגיה של הציונות, מייסד הזרם והוגה הרעיונות של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.
'השילוח' - היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה. הוא הוצא לאור בברלין עד 1920, עת עברה המערכת לירושלים, ובה יצא העיתון עד 1926. בכתב העת פורסמו מאמרים בנושאי ציונות, ועוד. מיטב אנשי הרוח והסופרים העבריים של התקופה תרמו את חלקם לאופיו ומעמדו המרכזי של כתב העת בתקופה.
מכתב בכתב ידו ובחתימתו של אחד העם, אל החוקר אברהם כהנא. אודסה 1897. כתב יד מסודר ונאה.
במכתב כותב אחד העם (אשר צבי גינצברג) אל אברהם כהנא על מצבו הכלכלי הגרוע של כתב העת השילוח בעריכתו של אחד העם. ועקב כך הורידו את השכר של הכותבים שאברהם כהנא היה אחד מהם.
14X9 ס"מ.
מצב; כללי טוב מאוד, כתמים.
אחד העם הוא שם העט של
אשר צבי (הירש) גינצברג - (1856, ה'תרט"ז – 1927, ה'תרפ"ז), היה מראשי הוגיה של הציונות, מייסד הזרם והוגה הרעיונות של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.
'השילוח' - היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה. הוא הוצא לאור בברלין עד 1920, עת עברה המערכת לירושלים, ובה יצא העיתון עד 1926. בכתב העת פורסמו מאמרים בנושאי ציונות, ועוד. מיטב אנשי הרוח והסופרים העבריים של התקופה תרמו את חלקם לאופיו ומעמדו המרכזי של כתב העת בתקופה.
