מכירה פומבית 23 ישראליאנה, אמנות, מטבעות זהב מהעולם, ממדינות אקזוטיות ומישראל, סמלים, יודאיקה, קריקטורות מקוריות, עבודות יד אתניות - תכשיטים, רקמה ולבוש מסורתי, קרמיקה ישראלית וחפצים מיוחדים.
CollecTodo
18.3.19
זכרון יעקב, ישראל


במכירה זאת מספר 23, ניתן לרכוש את מטבעות הזהב ולשלם את תמורתם גם באמצעות החלפה של זהב ישן מכל סוג! ( תכשיטים ישנים ו//או כלי כסף)
אפשרות זאת מותנת בבדיקה ותוכל להתקיים אך ורק לאחר שנציג/ה של בית המכירות אישרו !!






לפרטים נוספים
המכירה הסתיימה

פריט 432:

פספורט בריטי PALESTINE היה בשימוש העיתונאי ״המגוייס הציוני״ דן פינס,  כולל צילום, חותמות רבות החל מאוגוסט ...

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 

מחיר פתיחה:
$ 180
עמלת בית המכירות: 19%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד

פספורט בריטי PALESTINE היה בשימוש העיתונאי ״המגוייס הציוני״ דן פינס,  כולל צילום, חותמות רבות החל מאוגוסט 1939 כולל חותמות נדירות - תקופת המנדט

של קונסולית צרפת ואטליה בחיפה.

דן פינס - "העיתונאי האידיאי"

דן פינס (1961-1900) היה עיתונאי, פובליציסט, עורך ויו"ר אגודת העיתונאים בתל אביב,

אך בראש וראשונה ראה עצמו "עיתונאי מגויס", עוד מהימים שבהם ישב בכלא הסובייטי,

בעוון ציוניותו. כל כך מגויס היה למען הציונות וארץ ישראל, עד שלבנו שנולד בברית

המועצות שלאחר המהפכה נתן שם יחיד ומיוחד: קפא"י (ראשי תיבות של קופת פועלי

ארץ-ישראל, המכשיר הכספי הראשון של מפלגת פועלי ציון, עוד בימי העלייה השנייה).

 

הוא לא נימנה עם ראשוני "דבר", משום שעלה ארצה רק ב-1930, לאחר מספר שנות מאסר

בסיביר, בשל פעילותו כראש תנועת "החלוץ" הציונית ברוסיה. כאן נכנס מיד לעבודה עיתונאית, ובה התמיד עד מותו בטרם עת, לאחר מחלה ממושכת. כל השנים היה מבכירי

"דבר", מזכיר המערכת ומועמד לעורך בתחילת שנות ה-50, אלא שהתפקיד לא ניתן לו,

ובסופו של דבר היה לעורך העיתון המנוקד "אֹמֶר", אחד מעיתונים וכתבי עת רבים שיצאו

לאור בבית "דבר". בעריכת "אמר" ראה שליחות, מתוך הנחה, שעולה חדש הקורא את העיתון,

ילמד באמצעותו עברית ויגיע בשלב הבא ל"דבר".

 

בעיני עצמו ובעיני אחרים היה "עיתונאי אידיאי", כפי שהגדירו יעקב עמית, ידיד ויריב, ועורך

"על המשמר". "קנה המידה החברתי והמוסרי היה תמיד נר לרגליו... (לדעתו) מקצוע             

העיתונות חייב שיהיה טבוע תמיד בחותם של מוסריות עמוקה. העיתונות הישראלית, לדעתו,

חייבת לגלות יתר אחריות בכתיבתה, שכן "לא בלבלרות אנו עוסקים, לא כתב היד העיקר,

אלא כתב הלב... הגענו לרמה מסוימת בהפצת ידיעות, חדשות. דרושה לנו הפצת רעיונות...

מן ההכרח שהעיתונאי יחיה חיי רוח, מלבד משיכת קולמוס וזרזירות פולמוס..." הוא הציע

(ב-1958) שהעיתונות תגביל עצמה מרצון, לא תחדור לחיי הפרט, ובמילותיו שלו: "יש קצה,

תחום מוצנע, האסור במגע." הוא סבר שלא האקטואליה היא בסיס העיתון, כי אם "קורות העתים, מאורעותיהן, הן מוטותיה, קורות בניינה. דברים שבעיתון חומר הם גם לספרות וגם להיסטוריה.

גדולה, אפוא, האחריות (על העיתונאים) פי כמה.

פינס היה בעל ידיעות נרחבות בסוגיות ישראליות ובין לאומיות. רוחב הידע שלו בא לידי ביטוי

ב"אנציקלופדיה לעם" שערך בשנות ה-50 יחד עם בנו קפא"י, וזכתה בעת ההיא להצלחה גדולה.

 


לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא