מכתב הגאון רבי טעבלי מליסא - לראשי קהילת ליסא - הארחוב, תקל"ד

מכתב ארוך ומעניין מאת הגאון הנודע רבי דוד טעבלי אב"ד ליסא, שנכתב לראשי קהילת ליסא בערב-בואו לכהן ברבנות העיר. הארחוב (הורוכוב, גליציה), י"ז בתמוז תקל"ד [1774]. מכתב זה נכתב בסוף ימי כהונתו כרב בעיר הארחוב, ובחתימתו הוא כבר חותם כאב"ד העיר ליסא: "דוד הוא הק' טעבלי מבראד אב"ד דק' ליסא יצ"ו". רבי דוד טעבלי כותב על תכניות נסיעתו לליסא כנראה עוד לפני ראש השנה, ועל חזן ירא שמים שהוא רוצה להביא עמו לעיר ליסא, כדי שיתפלל כשליח-ציבור בימים הנוראים: "...לבי אומר לי להעמיד מליץ טוב בינם לבין אבינו שבשמים, ה"ה [הלא הוא] הרבני המופ'[לג] מ' פיי' נ"י מק'[הילת] סקאהל, כאשר כמה פעמים העליתי זכרונו לפניהם לטובה... ולא נתקררה דעתי עד שהביאותיו לביתי בק' הארחוב על שבת פ' חקת, ותעלוזנה כליותי בשמעי נעימת קולו כקלא דכינרא [=כקול הכינור] ודברים היוצאים מן הלב ביראה ואהבה יתירה, אשרי אוזן שמעה כל אלה, ולמשמע אוזן תאבה נפשי להביא אותו... עמי אי"ה כאשר יהיה לנוכח ה' דרכי לקהלתם על ימים הקדושים והנוראים המשמשין ובאים עלינו לטובה, ותגלנה גם לבם בשמעם קולו הנעים ודברים היוצאים מן הלב בקדושה...". רוב המכתב בכתיבת ידי סופר מלבד חמשת השורות האחרונות בהן הוסיף רבי דוד טעבלי בעצם כתב ידו: "ועדיין איני יודע בעצמי אם אוכל ליסע לקהלתכם על ימים הנוראים, כי עדיין לא נקבע זמן ההחתונה של בני נ"י, אעפ"כ יזרזו א"ע [את עצמם] להודיעני נא כי אולי יעזור הש"י שאוכל לבוא בזמן הנ"ל לקהלתכם... דוד הוא הק' טעבלי מבראד אב"ד דק' ליסא יצ"ו". בדף השני של המכתב רישום מליצי של כתובת [כנראה בכתב ידו של רבי דוד טעבלי בעצמו]: "לק' ליסא - עלה מזה, לחכימי דעדיפ'[י] מנביאי... כבוד אהו'[בי] ידידיי ורחימי, הרוזני'[ם] נגידי'[ם] וקציני'[ם], חורים וסגנים, המופלאי'[ם] ומופלגי'[ם] המפורסמי'[ם], אשרי הרוע'[ה] פני'[הם] - וה' בחדר"ג [והפותחו בחרם דרבינו גרשום] - מק' הארחוב". הגאון הנודע רבי דוד טעבלי אב"ד ליסא (נפטר טבת תקנ"ג 1792), מגדולי גאוני הדור בתקופת הנודע ביהודה. בנו של רבי נתן נטע אב"ד ברודי, ואחד מ"עשרה חכמי בראד" שהיו מעורבים בפרשת הגט מקליווא. כיהן ברבנות בזסלב ובהורוחוב (הסמוכה לברודי), ובשנת תקל"ד בערך נבחר לכהן ברבנות העיר הגדולה ליסא. עם זאת, בסופו של דבר הצליח להגיע לקהילת ליסא רק לאחר כשנה וחצי, ובחודש אב תקל"ה עדיין התעכב רבי דוד טעבלי בעיר הורוחוב [ראה בקטלוג מכירת העשור של קדם, מכירה 63, פריט 14, מכתב מחודש אב תקל"ה, בו כותב רבי דוד טעבלי על האירועים השונים שעיכבו את נסיעתו הארוכה מהורוחוב לליסא]. כל גדולי הדור סרו למשמעתו ומכל קצוי הארץ באו להתדיין לפניו ולשמוע ממנו דעת תורה. רבי דוד טעבלי חתום בהסכמות לספרים רבים, ובספרי שו"ת שונים מופיעים מכתבים ממנו ופסקי הלכה בשמו. נשא ונתן בהלכה עם גדולי הדור ובפרט עם הגאונים: הנודע ביהודה, רבי משולם איגרא, רבי חיים כהן מלבוב, רבי מאיר פוזנר משוטלנד בעל ה"בית מאיר", רבי מאיר ווייל מברלין ורבי עקיבא איגר [שהיה מתלמידיו החביבים, כאשר למד אצלו בימי ילדותו בעיר ליסא]. אחד מתלמידיו המפורסמים הוא הגאון הנודע רבי ברוך פרנקל בעל ה"ברוך טעם". [בבית דינו בעיר ליסא כיהן עוד דיין חשוב ששמו היה כשם רב העיר "דוד טעבלי", וחתימות שניהם נמצאו לפעמים בפסק דין אחד, כשהשינוי בין חתימותיהם הוא שהשני היה חותם "דוד טעבלי במוהר"ם מגרידץ", ורב העיר היה חותם ע"ש עיר מולדתו ברודי: "דוד טעבלי מבראד"]. נודע במלחמתו נגד ההשכלה, והתפרסם במאבקו במשכיל נפתלי הירץ ויזל וספריו (לאחרונה התפרסמה ההתכתבות בינו לבין בעל ה"הפלאה" בענין זה, ראה קובץ בית אהרן וישראל, גליון מו, עמ' קמז-קנו, וראה עוד אודות כך: גליון מד, עמ' קיד-קלא; גליון מה, עמ' קכז-קלג). פעל רבות להשקטת הפולמוס נגד תנועת החסידות, ודבריו היו נשמעים בין גדולי דורו. בספרות ההיסטורית של חסידי פולין מופיעים שני סיפורים בהקשר לכך: בספר "שם הגדולים החדש" (מערכת גדולים, אות פ', ערך רבי פנחס בעל ה"הפלאה") מביא בשם רבי צבי הירש הלוי בעל "ליקוטי צבי", שיש בידו מכתב שכתב בעל ההפלאה לרבי דוד טעבלי מליסא, בו הוא מבקש מרבי דוד טעבלי שיפנה לרבי יוסף מפוזנא חתן הנודע ביהודה, שיבקש מחותנו אב"ד פראג שלא יצער את הרב הקדוש רבי מיכל מזלוטשוב, "כי אחי הגאון החסיד מו"ה שמעלקי זצ"ל מניקלשבורג העיד עליו שכל כוונותיו לשם שמים, לכן אל יבטל אותו צדיק מעבודתו". במקום אחר מסופר: "כי כאשר חלק הגאון הנודע ביהודה על ספר 'תולדות יעקב יוסף' ורצה לגזור החרם שישרפו הספר, כתבו הה"ק הרבי ר' שמעלקא ואחיו בעל ה"הפלאה", אל הגאון ר' טעבלי מליסא ובקשו ממנו שהוא ישתיק המחלוקת, וכתב הגאון רבי טעבלי מכתב להנודע ביהודה לאמור: אל תתגרה בתלמידי הבעש"ט ותלמידי המגיד ממעזריטש, הגם שאין דרכיהם דרכנו, מכל מקום כוונתם רצויה לשמים והנח להם, והנודע ביהודה נשא פנים לדבריו ושתק" (שמן הטוב, פיעטרקוב תרס"ה, עמ' 94, אות פה, בשם הקדמת ספר נפש דוד). בספרו "נפש דוד" על התורה, שנדפס בפרמישלה תרל"ח (1878), מביא רבי דוד טעבלי רעיון בשמו של המגיד ממזריטש: "וע"ד הרמז הנה שמעתי אומרים בשם הרב המגיד ר' דוב בער ממעזריטש זצוק"ל..." (נפש דוד, פרשת וירא, דף ו/1). [1] דף כפול. כ-20 ס"מ. כתיבת ידי סופר. 5 שורות אחרונות ו-6 שורות הכתובת נכתבו בכתב ידו וחתימתו של הרב. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול. קרעים קלים וקמטים. שרידי חותמת שעוה.