מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של רבי חיים עוזר גרודז'נסקי - על החזקת עולם התורה והישיבות בליטא לאחר מלחמת העולם הראשונה

מכתב ארוך (3 עמ') בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, ניסן תר"פ [1920]. המכתב נשלח אל ה"סנטרל רליף קומיטי" (Central Relief Committee) בניו יורק - ועד עזרה של יהודי ארצות הברית שתמך במוסדות תורה, רבנים וקהילות יהודיות במזרח אירופה, בעקבות חורבן הקהילות והישיבות במלחמת העולם הראשונה. רבי חיים עוזר מודה בשמחה על החלטתם לשלוח תמיכה כספית בסך עשרת אלפים דולר "לצורכי מוסדות הדתיים וגדולי התורה", ומביע תקווה כי התמיכה תהפוך לקבועה. הוא כותב על מועצת חברי "ועד העזרה למוסדות דתיים ורבנים בליטא" שהתכנסה בראשית חודש אדר, ועל החלטותיהם לשיקום מוסדות התורה בליטא: "לארגן את הת"ת בכל הקהלות מגליל ווילנא. פלכי ווילנא, הורדנא, וויטעבסק, להחזיק את הישיבות הקדומות, ולהכין מכינות לישיבות בכל מחוז, יסוד כולל לאברכים גדולי תורה מצוינים אשר ישתלמו במעלות התורה והיראה, בדמות הכולל דקאוונא שהי' מלפנים, לתת הספקתם ולהשתתף בהספקת ב"ב [בני ביתם] משך שנות לימודם, להחזיר התורה לאכסניא שלה". רבי חיים עוזר מבקש עזרה כספית עבור "קרוב לארבעת מאות רבנים הזקוקים לעזרה ותמיכה", ועבור "החזקת הישיבות, בנין המקואות ובמד"ר [ובתי מדרש] שנחרבו ונשרפו...". בסיום דבריו כותב במילים נרגשות על הזכות והחשיבות בשיקום החייאת עולם התורה המפואר של ליטא: "...על ידכם נבנה הנהרסות, ועל ידכם נפיח רוח חיים בעצמות היבשות, נשמה יתירה שהיתה לליטא וזאמוט, אשר הפיצה תורה ואורה בכל תפוצות הגולה...". בעמוד השלישי, לאחר חתימתו, כתב רבי חיים עוזר את רשימת שמותיהם של רבני "ועד העזרה למוסדות דתיים ולרבנים בליטא". ביניהם: "הגאון ר' מאיר שמחה נ"י האבד"ק דווינסק" [בעל "אור שמח" ו"משך חכמה"], "הרב ר' יצחק זאב סאלאווייציק רב דבריסק", "הרב ר' שמעון שקאפ אב"ד ור"מ דק' בריינסק (מטעלז)", "הרב ר' משה שאצקעס רב דאיוויע", "הרב ר' חיי"א (חזקיהו יוסף אלתר) מישקאווסקי (חתן הגאון ר' יצחק בלעזר זצ"ל) רב דזאלודאק", "ר' חנוך העניך אייגוש" [בעל ה"מרחשת"], ועוד. הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא. מגיל צעיר נשא בעול הציבור ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל. לאחר מלחמת העולם הראשונה התגייס יחד עם מרן ה"חפץ חיים" להצלת הישיבות ממצבן הקשה, והקימו את "ועד הישיבות". במקביל להנהגתו הרוחנית ולתשובות בהלכה שהשיב לכל רחבי העולם פעל ללא לאות ובכל הדרכים לשקם את מצב הישיבות ולרומם את מצבם של הרבנים בליטא וסביבותיה. תשובותיו נדפסו בארבעת חלקי ספרו שו"ת "אחיעזר". [1] דף כפול (3 עמודים כתובים), נייר מכתבים רשמי. 21 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים זעירים.