מכתב רבי חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק לברון גינצבורג - אודות פתיחת ישיבת וולוז'ין מחדש - וולוז'ין, תר"ס

מכתב מאת הגאון רבי חיים הלוי סולובייציק אב"ד בריסק. [וולוזין], טבת תר"ס [דצמבר 1899]. נכתב אל הברון היהודי נפתלי הירץ גינצבורג, ובו הוא כותב על פתיחתה מחדש של הישיבה בוולוז'ין. במכתב שלפנינו נראה כי הקמת הישיבה נעשתה כהתארגנות עצמאית של לומדים שהתקבצו מחדש, ואח"כ נקרא רבי רפאל שפירא לבא ולעמוד בראשם. [התייחסות זו של פתיחת הישיבה, ע"י התקבצות עצמאית של הלומדים, נרמזה גם במכתב חותנו רבי רפאל שפירא לברון גינצבורג, ראה בפריט הקודם. שני המכתבים האלו נכתבו באותה הזדמנות ובאותו תאריך, ויש בהם לשונות מקבילים]:  "הן כבר נודעה לכל בית ישראל יקרת וקדושת ישיבת וואלאזין הרוממה, אשר האירה פני תבל וממנה יצא אורה זו תורה לישראל... ועתה אשר נתקבצו בה קיבוץ רב למאד ומסתופפים בצילה בקודש בשקידת התורה במעוז בכל מעינם יומם ולילה, רבים מהם גדולי תורה המצויינים, ומהם חריפים ובקיאים ושנונים יקרים וחביבים. והנה הופיע בהדרו בשערי וואלאזין כבוד מו"ח הרב הגאון הגדול המפורסם כו' וכו'... ר' רפאל הגאבד"ק באברויסק שליט"א, ויואל לקבל על עצמו משרת הר"מ ורב דוואלאזין, והבית אולפנא דוואלאזין שב לאיתנו להאיר פני תבל, והתורה חזרה לאכסניא שלה". בהמשך כותב הגר"ח על מסעו של השד"ר רבי שמואל בן ציון שפירא, אשר נוסע "ליסד הכנסות ולהרחיבם לעומת כלכלת הישיבה הק' והוצאותיה כי רבו". הגאון רבי חיים הלוי סולובייציק אב"ד בריסק (תרי"ג-תרע"ח), מגדולי גאוני ליטא וממנהיגי דורו. אבי שיטת ההבנה והלמדנות של עולם הישיבות בליטא. בנו של הגאון רבי יוסף דוב סולובייצ'יק בעל "בית הלוי" וחתן רבי רפאל שפירא ראש ישיבת וואלוז'ין חתן הנצי"ב. לאחר נשואיו החל לכהן כראש ישיבה שלישי בישיבת וואלוז'ין (בין תלמידיו של הגר"ח מאותה תקופה נמנו: הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ, רבי שמעון יהודה שקאפ ורבי חיים עוזר גרודז'נסקי), ועם מעברו של רבי רפאל בשנת תרמ"א לכהן ברבנות בוברויסק נתמנה הגר"ח לראש ישיבה שני על מקומו. לאחר פטירת אביו בעל ה"בית הלוי" בשנת תרנ"ד, נתמנה הגר"ח לרבה של בריסק והמשיך בהרבצת תורה לקבוצה קטנה של תלמידים מובחרים שהתקבצו לקבל תורה מפיו, והפיצו את דרכי לימודו בכל ישיבות ליטא, מפיהם ומפי כתבם. שמועות רבות מחידושי תורתו של הגר"ח נפוצו בכל ישיבות ליטא, והועתקו ע"י כותבים רבים, איש מפי איש - "מפי השמועה" [חלקם הודפסו לימים בספר "חידושי הגר"ח" במהדורת סטנסיל, שנדפס בארץ ישראל בשנות התש"י בקירוב]. בשנת תרנ"ט עזב חותנו רבי רפאל שפירא את רבנות העיר הגדולה בוברויסק, וחזר לכהן ברבנות העיירה הקטנה וולוז'ין ובראשות הישיבה, על מנת לחדש את תפארת הישיבה כמקדם [לפי מספר מקורות, רבי רפאל היה זה שיזם את פתיחת הישיבה מחדש, אך מ' צינוביץ בספרו "עץ חיים" לתולדות ישיבת וולוז'ין (פרק כז, עמ' 353-355) כותב כי בשעה שרבי רפאל הגיע לוולוז'ין, כבר היו בעיירה קרוב למאתיים לומדים שהתקבצו ללמוד בה. בעתון המליץ בשנת 1899 התפרסמה כתבה מבוברויסק, עם תיאור על עזיבת רב העיר שנקרא לבא לוולוז'ין עקב יזמת נדיבי מינסק לחדש את הישיבה. במכתב שלפנינו נכתב ג"כ כי רבי רפאל הגיע לוולוז'ין אחרי התקבצות התלמידים מחדש, "ויואל לקבל על עצמו משרת הר"מ ורב דוואלאזין"]. מקבל המכתב: הברון נפתלי הרץ גינצבורג (1833-1909), בנקאי ואיש עסקים עשיר, נדבן ופעיל ציבור. בעל תואר אצולה, וקונסול כללי ברוסיה. הבנק שעמד בראשו היה אחד הבנקים הגדולים באימפריה הרוסית. ניצל את קשריו ואת רום מעמדו לסייע לאחיו היהודים ברוסיה הצארית, להגן עליהם מפני הגזירות ולשפר את מצבם הכלכלי. [1] דף. 28 ס"מ. מצב טוב מאד. סימני קיפול.