מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הנצי"ב מוולוז'ין

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הנצי"ב מוולוז'ין, המייפה את כוחו של מחזיק המכתב - רבי "אליעזר בר ארי' מפה"ק וולאזין" - למסור מעות ארץ ישראל שהגיעו אל הנצי"ב לידי קופת "ועד הכללי" בירושלים. [וולוז'ין], תרמ"ה [1885]. הנצי"ב, שנהג לחתום "הנני העמוס בעבודה", חתם לפנינו בנוסח מליצי ארוך מהרגיל: "הנני העמוס בעבודה רבה, יושב ומצפה על גאולה העתידה, ונזכה להרביץ שמה תורה ותעודה, נפתלי צביהודא ברלין" [כידוע, נהג הנצי"ב לחבר בחתימתו את האות י' האחרונה של שמו צבי עם האות י' הראשונה של שמו יהודה]. הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין - הנצי"ב מוולוז'ין (תקע"ז-תרנ"ג), מגדולי גאוני דורו, חתנו של הגאון רבי יצחק מוואלוז'ין וממלא מקומו בראשות הישיבה במשך עשרות שנים. אביו רבי יעקב ברלין ממיר (תקנ"ד-תרכ"ח) עלה לירושלים בשנת תרי"ד, והיה מראשי ומנהיגי קהילת ה"פרושים" בירושלים. הנצי"ב מוואלוז'ין נודע בהתמדתו ובגאונותו הרבה. במשך עשרות שנים הנהיג ברמה, במסירות ובאהבה את ישיבת וולוז'ין, שהיתה "בית היוצר" המרכזי לגדולי התורה שפיארו את יהדות ליטא, רוסיה ופולין. באישיותו האצילית ובלמדנותו העמוקה והיסודית העמיד דורות של תלמידי חכמים גדולי-עולם, ראשי ישיבות, דיינים ורבני ערים. בנוסף לכך היה מעורב בהנהגת הציבור ודעתו היתה סמכותית ומכרעת בכל עניני הקהילות ברוסיה וליטא. כמו כן היה משיב תשובות בהלכה לרבנים רבים שפנו לקבל את הכרעותיו, במשך שנים אלו היה רגיל לחתום בכל מכתביו "העמוס בעבודה". חיבר ספרים רבים: "העמק שאלה" - חידושים על ה"שאילתות"; "העמק דבר" על התורה; שו"ת "משיב דבר"; חידושי הש"ס ופירושים על מדרשי ההלכה: מכילתא ספרי וספרא. [1] דף. 13 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול, כתמים. חיתוך רחב של הדף בפינה הימנית-תחתונה.