מכתב סמיכה לרבנות מאת רבי אלעזר משה הורביץ אב"ד פינסק - מונסטירשצ'ינה, תרט"ז

מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו המלאה של הגאון רבי אלעזר משה הלוי הורביץ אב"ד פינסק. אמנאשטירשצזנא (מונסטירשצ'ינה Monastyrshchina), [תרט"ז 1855]. מכתב סמיכה לרבנות לאב"ד העיירה החב"דית הארקי, רבי משולם זלמן ניימרק, וחוות דעתו של רבי אלעזר משה בנוגע לוויכוחים שהתעוררו בעיירה זו, נגד מינוי הרב הנ"ל. הרקע למכתב: בעיירה הורקי (פלך מוהילוב, בלרוס. העיירה סמוכה לשקלוב ולליובאוויטש ורוב בניה נמנו על חסידי חב"ד) כיהן ברבנות בין השנים תרט"ז-תרכ"ב בקירוב רבי משולם זלמן ניימרק, חתנו של הרב הקודם - רבי יהושע אליהו. חלק מראשי הקהל בהורקי התנגדו לכך שיכהן כרב יחיד, וביקשו לצרף אליו לרבנות מו"ץ נוסף בשם רבי דובער. רבי משולם זלמן סירב לכך והדבר התגלגל שנים רבות בוויכוחים ובוררויות, עד שבאלול תרט"ז ישב בית דין מיוחד בעיר ליובאוויטש (בחצר האדמו"ר בעל "צמח צדק") לדון בענין - ראה קטלוג קדם, מכירה 63, פריט 131, שם הופיע פסק בית הדין הנ"ל, עם חתימות שלושת בני ה"צמח צדק" לאישור הפסק (מכתב נוסף משלושת בני ה"צמח צדק", בעניין רבנותו של רבי משולם זלמן בהורקי, משנת תר"כ, נדפס באגרות קודש של האדמו"ר ה"צמח צדק", מהדורת תשע"ג, עמ' רג). המכתב שלפנינו נכתב אל ראשי הקהילה, בתחילת אותה פרשה, ומן הדברים שבו עולה, כי ראשי הקהילה שלחו את הרב הצעיר לבחינה אצל הגאון רבי אלעזר משה שהיה מגדולי רבני האזור. רבי אלעזר משה כותב עליו: "כאשר הגיש לפני האיש הנוכחי את מכתב קדשם ובקשני לתהות על קנקנו למען העד עליו אם ראוי הוא להורות ולדון בישראל כמשפט, ואנכי מעודי לא ניסיתי באלה להעיד על איש שלא הכרתיו עד הנה, ובאמת מהנמנע להעיד עדות נאמנה בכל הפרטים השייכים לענין הגדול הלזה... אך למען תפלת הצבור שאינה חוזרת ריקם, נזקקתי לשאת ולתת עמו בעומקה של הלכה ובקצת דברים להלכה למעשה, ומצאתיו לב נבון ושכל ישר לאמיתתה של תורה...". בהמשך הוא כותב, כי ראה את תשובת הרב ניימרק בענין ההלכתי בהלכות טרפות (בדין "ספק ניקב בית הכוסות") וגם ראה את דברי המערער עליו, ודברי המערער "הן בטלין שאין כדאי להשיב עליהם". בהמשך התשובה מביא רבי אלעזר משה את תשובת זקנו רבי שאול בן רבי העשיל אב"ד קראקא בדין זה (שנדפסה בסוף שו"ת הרמ"א): "שחתן הרב הראשון הוא קודם לכ"א" [לכל אדם], והוא מוסיף וכותב "...כי בנדון שלפנינו אשר לפי ראות הענין התקוה להשי"ת שגדול יהיה כבוד האחרון וכו' - לכן תזכו במקחכם לשם שמים, וה' ישפות שלום לכם, ותהא דעת כולכם מסכמת להאמת והישר...". בסיום המכתב הוא חותם בחתימתו המלאה: "נאום אלעזר משה בא"א מו"ה צבי הירש הלוי זצלולה"ה". הגאון רבי אלעזר משה הלוי הורביץ (תקע"ח-תר"נ), גאון וקדוש, מגדולי גאוני ליטא בדורו. נכדו של רבי אריה ליבוש הורביץ אב"ד סטניסלב, ומצאצאי רבי איציק'ל הורביץ אב"ד המבורג ורבי שאול אב"ד אמשטרדם. תלמיד מובהק של רבי אריה ליב שפירא אב"ד קובנא. נודע בשיטתו המעמיקה והמקורית, ועוד בימי צעירותו נודע כאחד מגדולי הרבנים והלמדנים בדורו, מכל רחבי המדינה פנו אליו בעניני עגונות ושאלות חמורות, והוא היה משיב במהירות עפ"י מקורות מפתיעים מן הש"ס ודברי הראשונים. תחילת רבנותו היתה בעיר מגוריו אמנאשטירשצזנא (מונסטירשצ'ינה, עיירה במחוז סמולנסק שבמערב רוסיה), ובשנת תר"כ עלה לכהן ברבנות העיר פינסק. חידושיו על הש"ס נדפסו במהדורת הש"ס של דפוס ווילנא, ובספריו אהל משה (חלק א', ווארשא, תרמ"ט; חלק ב', ירושלים, תש"ל). ידוע כי החזון איש העריץ מאד את גדלותו של רבי אלעזר משה. פעם סיפרו לפניו בשם רבי חיים מבריסק, שסח במעלת גדולי דורו דור-דעה, ואמר כי שלשה גדולים היו באותו דור, אשר אף אם היו חיים בדורו של רבינו הרמ"א, גם היו נחשבים לגאונים בישראל: רבי ישראל מסלנט, רבי יהושע ליב דיסקין, ואביו הבית הלוי; והוסיף עוד הגר"ח ואמר "ואם תרצו, גם רבי אלעזר משה מפינסק...". על כך הגיב החזון איש ואמר: "ואני רוצה..." (מעשה איש, חלק ד', עמ' צא). לפי מקור אחר, התבטא אז החזון איש, כי לדעתו רבי אלעזר משה הורביץ הינו גדול מכולם, ואף אמר כי השערותיו של רבי אלעזר משה קרובות ל"רוח הקודש" (ראה: עובדות והנהגות לבית בריסק, חלק ד', עמ' צא). בספר מעשה איש, לתולדות החזון איש (חלק א', עמ' כ), מובא שהחזון איש סיפר לאחייניו על קדושתו של הגאון רבי אלעזר משה מפינסק, שהכפריים הנוכריים היו דואגים לכך שהרב ילך דרך שדותיהם וידרוך על אדמתם, בידעם כולם שהשדה שהוא דורך עליה מתברכת. [1] דף. 22 ס"מ. 21 שורות בכתב-ידו וחתימתו. מצב טוב-בינוני, כתמים ובלאי בקפלי הדף.