שני מכתבים אל רבי זלמן וואלטירן דיין מדינת מגנצא - מכתב הסכמה בחתימת ידו של רבי משה חריף ברנדיס אב"ד מגנצא - גרמניה ...

שני מכתבים אל רבי זלמן וואלטירן דיין מדינת מגנצא - מכתב הסכמה בחתימת ידו של רבי משה חריף ברנדיס אב"ד מגנצא - גרמניה, תצ"ח-תק"ו
שני מכתבים בכתב יד, שנשלחו אל רבי שלמה זלמן וואלטירן, דיין מדינת מגנצא במחצית הראשונה של המאה ה-18: מכתב הסכמה לספר מאת הגאון הנודע רבי משה חריף ברנדיס אב"ד מגנצא, ומכתב מקהילת שטוטגרט, בו מתבקש רבי זלמן להגיע לעיר כדי לשבת בדין בבוררות. גרמניה, תצ"ח-תק"ו [1738-1746]. • מכתב ארוך בחתימתו של הגאון "הק' משה סג"ל ברנדס חב"ק [חונה בקהילת] מגנצא והמדינה". מגנצא, אב תק"ו [1746]. הסכמה לספר מוסר שחיבר רבי זלמן - "דברי תוכחת מוסר ודברי כבושים, לזכות נערים וישישים". בהסכמה כותב רבי משה, כי רבי זלמן רוצה להדפיס את ספרו כדי להחלץ מדוחק כלכלי של הוצאות לתלמוד תורה עבור בנו, והוצאות לנישואי בתו, ועל כן הוא גוזר שאסור להשיג את גבולו במשך שמונה שנים (ראה בחומר המצורף: העתקה ופענוח של נוסח ההסכמה). החיבור עליו ניתנה ההסכמה לא ידוע וכפי הנראה בסופו של דבר לא הגיע לדפוס. חיבור אחר של רבי זלמן וואלטירן, הכולל מנהגי בית הכנסת לכל השנה, קיים עד היום בכתב-יד הנמצא באוצרות הספרייה הלאומית בירושלים (Ms. Yah. Heb. 183, מיקרופילם B 708). [1] דף (2 עמודים כתובים). 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים בסימני הקיפול, עם פגיעה בטקסט. דיו חומה (מעט דהויה וקשה לקריאה). • מכתב (ביידיש), בחתימת רבי "מרדכי שלאס", בו מתבקש רבי זלמן לבוא ל"שטוקרט" ביום ג' הקרוב לצורך בוררות. שטוטגרט, אב תצ"ח [1738]. מעבר לדף השני, רישום כתובת: "לק"ק בעדיום אצל באכה באודין וואלד" [נשלח לעיר בדיגהיים Bödigheim, הסמוכה לבאכה (בוכן? Buchen) במחוז אודנוולד Odenwald] - "אל יד הגדולה, תורה וגדולה במקום אחד עולה, תורתו זאת תורת העולה... ה"ה התורני הרבני המופלא והמופלג כש"ת מפוארה דיין המצוין בהלכה כמהור"ר זלמן נרו יאיר". [1] דף מקופל. 22 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים וכתמי רטיבות. קרעים ובלאי. שרידי חותמת שעווה. הגאון רבי משה סג"ל ברנדיס - הנודע בכינויו "רבי משה חריף" (ת"מ בערך-תקכ"ז), מגדולי הרבנים בדורו (דורם של ה"פני יהושע" ורבי יהונתן אייבשיץ). בנו של הגאון רבי יעקב ברנדיס אב"ד מגנצא, ומצאצאי המהר"ל מפראג. בבחרותו למד אצל הגאון רבי אברהם ברודא, שהעריכו מאד ואף נהג לכבדו לומר "חלוקא דרבנן" לפני התלמידים ובנוכחותו. לאחר נישואיו לבת רבי גבריאל פרנקל מייסד ה"קלויז" בפיורדא [על שמו היה רגיל לחתום: חר"ג - חתן רבי גרשון], החל להרביץ תורה בשנת תס"ו (1706) לתלמידי ה"קלויז" [ישיבת פיורדא], ובשנת תע"ג (1713) החל גם לכהן כאב"ד שנייטאך ומדינת אנשבאך. בשנת תע"ז (1717) עבר לכהן כרב בקהילת בומסלא, ובשנת תצ"ג (1733) נתמנה לרבנות קהילת מגנצא (מיינץ), שם כיהן כ-34 שנים. גאון חריף, וידיו רב לו אף בתורת הקבלה. העמיד תלמידים רבים ששימשו ברבנות ובהרבצת תורה. נתפרסם בחריפותו הנפלאה עד שנודע בשם "ר' משה חריף" [כינוי זה אף נכתב על מצבת קבורתו במגנצא - "והרביץ תורה בישיבה עד שהיה נקרא בפי כל אדם ר' משה חריף"]. שרידים מחידושיו נדפסו בספר "חידושי רבי משה חריף" (מכון ירושלים, ירושלים תשמ"ז), ראה שם מבוא לתולדותיו. מקבל המכתבים: רבי שלמה זלמן וואלטירן (נפטר תקי"ג 1753), נולד בפינסק לאביו רבי בנימין זאב וואלף אב"ד ליבאטשוב ור"מ וראש הדיינים בפינסק ובעל "גפן יחידית". תלמיד רבי נפתלי כ"ץ בעל "סמיכת חכמים" בפוזנא. חתן רבי משה הכהן וואלטירן. כיהן כדיין ומו"ץ דמדינת מגנצא וכאב"ד בדיגהיים והמדינה. הוציא לאור "הגדה של פסח עם פירוש עבודת הגפן" (אופנבאך, תפ"ב) מאת אביו וסבו. בממורבוך של קהילת בדיגהיים נכתב עליו: "הנהיג את בני מדינתנו שבעה וארבעים שנה בדרך ישרה, והרבה תקונים וגם חבר ספרים, וכל ימיו נהג במדת ענוה" (ראה חומר מצורף).