ספר ליקוטי מהרי"ח - עם הגהות המחבר רבי ישראל חיים פרידמן אב"ד ראחוב - חתימה והגהות רבי צבי מושקוביץ' המדפיס ממרגרטן

שלושה חלקים של הספר לקוטי מהרי"ח, מאת רבי ישראל חיים פרידמן אב"ד ראחוב. חלק א' - על תפילות והנהגות ימי החול - מהמהדורה השניה שנדפסה ע"י נכד המחבר בסאטמר בשנת תרצ"ב [1932]. חלקים ב' וג' - "על סדר ערב שבת וסדר ראש חודש, על מועדי השנה, ועל סדר מילה ונישואין" - מהמהדורה הראשונה שהדפיס המחבר עצמו בסיגט [מרמרוש-סיגט, תרס"ג-תרע"א 1903-1911]. מאות הגהות בכתב-יד משני כותבים - רובן בכתב ידו של רבי צבי מושקוביץ', ומיעוטן בכתיבה ישנה יותר. בחלקים ב' וג' מופיעות הגהות והוספות, כפי הנראה בעצם כתב ידו של המחבר. גם בחלק א' נמצא בין הדפים דף בודד (דף פ) מהעותק של המהדורה הראשונה, עם הגהות והוספות בכתיבה אוטוגרפית של הרב המחבר. מהשוואה למהדורה השניה של חלק א', נמצא שהגהות אלה תוקנו ושולבו במהדורה השניה [ראה שם בהקדמת המו"ל נכד המחבר רבי יעקב צבי קויפמאן הדיין ממרגרטן, הכותב כי הגהות אלה יצאו מסבו המחבר: "...מעת שיצא ספרו לאור עולם, עסק בו עוד הרבה והגיהו מרישא עד גמירא, ובכמה מקומות העביר עליו קולמוס, וסדרו בסדר אחר, וניפה אותו בי"ג נפות... גם כתב בגליוני הספר הרבה הוספות חדשות נחוצות עד שממש פנים חדשות באו לכאן... רצונו הטהור היה להדפיס הספר ולהוציאו לאור פעם שנית אך לא עלתה בידו, כי בעוה"ר פתאום נשבה ארון אלוקים בשנת תרפ"ב כ"ד סיון, זי"ע"]. לאורך כל שלשת החלקים: מאות הגהות, תיקונים והוספות בכתב ידו של רבי צבי מושקוביץ' בכרך השלישי רישום בעלות בחתימתו מימי צעירותו: "זה הספר שייך לאבי היקר שליט"א. אני הכותב... צבי הק' מאשקאוויטש מאויבער-ווישיווא". [רבי יעקב צבי קויפמן הספיק להוציא לאור רק את החלק הראשון במהדורה מתוקנת. בשנת תשע"ג יצאה לאור בירושלים מהדורה חדשה של "ליקוטי מהרי"ח" עם הוספות המחבר לכל ג' החלקים, עפ"י כתב-יד שנשתמר אצל בני-משפחתו. יתכן כי אף ההגהות של רבי צבי מושקוביץ' המופיעות בכרכים שלפנינו, כוללות קטעים מהוספות המחבר, שהועתקו על ידו בעיר מרגרטן, בעת שהחל בהתקנה לדפוס של מהדורה חדשה. ככל הנראה ההגהות שלפנינו לא עמדו לנגד עיניהם של עורכי מהדורת תשע"ג]. המחבר - הגאון החסיד רבי ישראל חיים פרידמן (תר"ט-תרפ"ב), אב"ד ראחוב (Rachov, בהונגרית: Rahó). גאון וצדיק מפורסם. מגדולי וזקני הרבנים החסידיים באזור מרמרוש (קרפטו-רוס, שפלת הונגריה). מתלמידיו של האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז, תלמיד מובהק של האדמו"ר מסיגט בעל "ייטב לב", וממקורבי בנו האדמו"ר בעל "קדושת יו"ט" [האדמו"ר רבי יואל מסאטמר היה מעריכו מאד, ומביא בספריו משל שאמר הרב מראחוב אודות ה"ציונים" ואנשי ה"מזרחי"]. משנת תרמ"ד כיהן כאב"ד ראחוב (על גבי מצבתו נכתב כי כיהן ברבנות ראחוב 38 שנה), והיה הרב הראשון של קהילה זו (ספר מארמארוש, עמ' 356). ספרו ליקוטי מהרי"ח - "על סדר התפלה והתנהגות האדם דבר יום ביומו מקומו ועד שכבו" - נודע והתקבל כאחד הספרים המוסמכים ביותר לבירור מנהגי התפילות והלכות שונות, על פי מנהגי גדולי עולם החסידות, ודבריו מובאים עד היום בכל ספרי ההלכה והמנהגים. בספריו הוא מביא עדויות מקוריות של הנהגות אשר ראה בעיניו אצל מוריו ורבותיו: ה"דברי חיים", ה"ייטב לב" ואדמו"רי בעלז [במנהגי חג הפסח בספרו, הוא מספר על ההנהגות המיוחדות של ה"דברי חיים" שראה בעת היותו אצלו בחג הפסח האחרון לימי חייו]. מצאצאיו יצאו שושלות חשובות של רבנים ואדמו"רים. פטירתו של הגאון ר' ישראל חיים היתה בפתאומיות בטביעה בשטפון, כאשר הלך במקום מרעה הצאן, כדי להשגיח על כשרות הגבינות. באותה שעה הוצף לפתע האיזור בזרמי מים, כתוצאה מגשם כבד ("שבר ענן"), גשרון העץ שעליו הלכו הרב ומלוויו התמוטט, והרב נפל למים ונסחף אל מצולות הנהר (עולמי, ספר זכרון לקהילת סעפלאק וגליל מרגרטין, עמ' 291). כותב רוב ההגהות: רבי צבי מושקוביץ' (תרס"ה בערך-תשמ"ג), המדפיס הנודע ממרגרטן וירושלים. תלמיד חכם מופלג, חסיד ומקובל, תלמיד רבי שלמה זלמן ויינברגר אב"ד מרגרטן. מקורב לאדמו"רי בעלז ומונקאטש, אדמו"רי נדבורנה ואדמו"רי קומרנא. הדפיס ספרים בעיר מרגרטן (רומניה) בשנים תרצ"ג-תש"ז. עלה לירושלים בשנת תש"ז, ועסק בהדפסת ומכירת ספרים. ערך והוציא לאור את הקובץ התורני "אוצרות ירושלים", בין השנים תשט"ו-תשמ"ג. מחבר ומו"ל של עשרות ספרים בהלכה ובאגדה, בחסידות ובקבלה. עורך כתביו של הגאב"ד דפרשבורג בעל "דעת סופר", ושל עוד גאונים ורבנים נוספים. כרך ראשון: ‫[14], ריג, [1] דף. כרך שני: ק דף (חסר דף השער). כרך שלישי: [16], קלו דף. 22.5-19.5 ס"מ. נייר יבש. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני. כתמים. קרעים במספר דפים, לרוב ללא פגיעה בטקסט. כריכות ישנות וחדשות.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬