מכתב שדרו"ת מאת תלמידי הגר"א בירושלים וצפת - בראשם חתימת יד קדשו של רבי ישראל משקלוב בעל "תקלין חדתין" – ...

מכתב שדרו"ת מאת תלמידי הגר"א בירושלים וצפת - בראשם חתימת יד קדשו של רבי ישראל משקלוב בעל "תקלין חדתין" – ירושלים-צפת, תקצ"א

מכתב שד"רות עבור כוללות עדת הפרושים, מאת ראשי העדה בצפת ובירושלים - חתום על ידי רבי ישראל משקלוב, תלמידו המובהק של הגר"א, ועל ידי תלמידים נוספים של הגר"א - ירושלים וצפת, תקצ"א.

במכתב שלפנינו, מבארים תלמידי הגר"א את חשיבות התמיכה הכספית במיישבי הארץ: "גדולה מצווה זו המשולשת במצוות: תלמוד תורה דרבים, ופיקוח נפש, ויישוב ארץ הקודש, שכל אחת מהן שקולה ככל התורה כולה... כי עזרתו הוא עזרתנו ועזרת כוללנו, אשר מעולם לא קיבלנו טובתם באה"ק". נראה שקודם כל נשלח המכתב אל הנמען, לפני בוא השד"ר אליו, ואחרי שהשד"ר היה מגיע, היה יושב עם הגביר בדברים שבעל פה, וכמו שנכתב: "ויקשיב אמריו ויאזין דבריו...". והיה השד"ר מראה לו איגרת ארוכה ומפורטת לגבי מצבם של הכוללות והתושבים וכו': "... ותחזינה עיניו הטהורים באיגרת הכוללת הארוכה ערוכה בכול".

עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל.

השיירה הראשונה של תלמידי הגר"א, ובראשם רבי מנחם מנדל משקלוב, הגיעה בשנת תקס"ח לצפת. בשנת תקס"ט עלתה שיירה שנייה, ובראשה רבי סעדיה ב"ר נתן נטע מווילנא, תלמידו המובהק של הגר"א, ורבי נתן נטע, בנו של רבי מנחם מנדל משקלוב. בסוף השנה ההיא עלתה שיירה שלישית ובראשה רבי חיים ב"ר טוביה כ"ץ ורבי ישראל משקלוב. הם הגיעו לצפת בחודש תשרי תק"ע.

בתחילת שנת תקע"ו עבר רבי מנחם מנדל משקלוב עם כמה משפחות לירושלים, ובראש

עדת הפרושים אשר בצפת עמד במקומו ידידו, רבי ישראל משקלוב. מן התקופה ההיא נחלקה העדה לשתי קהילות: ירושלים וצפת. המוסדות והארגונים נקראו בלשון כולל "כוללות", ולשם החזקתם הוצרכו, ככל תושבי ארץ ישראל מאז ומתמיד, לשלוח שלוחים (שנקראו שד"רים - שלוחי דרבנן) שיאספו כספים לתמוך בעדתם. השד"רים צוידו במכתבי המלצה כמו זה שלפנינו. 

המכתב נשלח בתאריך "יום בי"ג כסלו שנת יכי"ן שא"ר [תקצ"א] לעמו לפ"ק, פה עה"ק ירושלים וצפת", ועוסק בעניין שליחותו של "השד"ר הרב המופלג בתורה ויראה... כבוד מו"ה צבי הירש נ"י במו"ה יהודא מעיר קדשנו". עניין שליחות השד"ר הלז, רבי צבי הירש, אינה מפורסמת וכמעט שאינה נזכרת בספרות המחקר, כולל בספרו הגדול והמקיף של אברהם יערי "שלוחי ארץ ישראל".

החתומים על המכתב

• רבי ישראל משקלוב חותם במכתב שלפנינו: "ישראל בעל ס' תקלין חדתין" (ספרו "פאת השולחן" עוד לא נדפס אז). היה מגדולי תלמידי הגר"א ומנהיג עדתם בצפת. עלה לארץ בשנת תק"ע. נפטר בטבריה בשנת תקצ"ט, ובה נקבר. רבי ישראל הוא שסידר והביא לדפוס את ביאור הגר"א על שו"ע או"ח.

• רבי חיים כהן, שהיה אב"ד פינסק והגליל. עלה לארץ ישראל במוצאי שנת תקפ"ו, התיישב בצפת והיה מראשי כולל פרושים.

• רבי נתן נטע בן הגאון המקובל רבי מנחם מנדל משקלוב עלה לירושלים בעלייה הראשונה של תלמידי הגר"א בתקס"ח, היה מראשי העלייה ולאחר מכן מנהיג העדה בירושלים. יצא בשנת תקפ"ב לחו"ל לטובת כולל פרושים יחד עם רבי נתן נטע ב"ר סעדיה הנזכר להלן. לאחר פטירת אביו, מינוהו ראשי העדה לעמוד בראשם, ואת הסוכנות והגזברות נתנו על שכמו של רבי אריה נאמן. נפטר בירושלים בכ"ב בתשרי תר"ז. נקרא "רבי נטע הגדול".

• רבי נתן נטע ב"ר סעדיה. אביו, רבי סעדיה, היה מגדולי תלמידי הגר"א ומשמשו בקודש. רבי נתן נטע עוד זכה לראות את הגר"א ואמר לפניו משניות בעל פה. עלה עם אביו לארץ ישראל, ובשנת תקפ"ב יצא כשד"ר לחו"ל . נפטר בירושלים ביום ל' בטבת תר"ט.

• רבי אריה ליב ליאון, מראשי היישוב האשכנזי בצפת. במסמך משנת תקצ"ב הוא חתום בתור בית דין בירושלים יחד עם רבי חיים הורוויץ בעל "חיבת ירושלים". אבי משפחת ליאון הירושלמית.

• רבי אריה נאמן (מרקוס) מקיידאן (תק"ס-תרל"ז), נאמן כולל הפרושים בירושלים וממייסדי בית הכנסת "החורבה". עלה ארצה בבחרותו בשנת תקע"ו.

• רבי שלמה זלמן במוהר"ז וואלף הכהן, שד"ר ארץ ישראל. חותנו של רבי יעקב ספיר. בשנת תקצ"ה עבר מצפת לירושלים, ומשם נשלח בשליחות הפרושים להודו. נפטר בדרך שליחותו בכלכותא בשנת תר"ז.

מצב: טוב מאוד. דף בהיר, עבה ואיכותי. נקב עש לא משמעותי בשוליים.