25 birenbom st bne brak, 以色列
עמלת המכירה 20% . + מע"מ
שימו לב לא ניתן לבטל הצעה לאחר הגשתה!
该拍卖会已结束
|
拍卖品 2:
הסכמתו וחתימתו בעצם כתי"ק של רבי יוסף חיים זוננפלד לספר "ברית עולם" לרבי נפתלי הירץ הלוי אב"ד יפו. שנת תרס"ז(1907).
更多...
|
|
|
售出价为: $700
起拍价:
$
450
估计的价格 :
$1,000 - $1,500
拍卖行佣金: 20%
更多详细信息
增值税: 17%
仅对佣金收取
|
הסכמתו וחתימתו בעצם כתי"ק של רבי יוסף חיים זוננפלד לספר "ברית עולם" לרבי נפתלי הירץ הלוי אב"ד יפו. שנת תרס"ז(1907).
אוטוגרף. הסכמתו המקורית בעצם כתי"ק של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד רבה של ירושלים לפירושו הקבלי של הרב המקובל רבי נפתלי הירץ הלוי אב"ד יפו "לוחות הברית" על ספר בקבלה "ברית עולם" לחד מן קמאי ששם מחברו פלאי -[וראה בהקדמת רבינו שמביא מרבי דוד מלידא שכותב שחובר על פי מגיד מן השמים – וע"ז כותב רבי נפתלי בזה"ל; "והדברים כנים ואמתיים, ויש לי כמה ראיות על זה, ואיך ומה לא רציתי להעלות על הכתב מפני כמה טעמים הכמוסים אתי".].
ההסכמה נדפסה בס' הנ"ל שנדפס בשנת תרצ"ז – שלושים שנה לאחר כתיבתה – ער"ח תמוז תרס"ז!. המו"ל בן רבינו רבי יוסף הלוי כותב בתחילת הספר; בשנת תרס"ז היתה השתדלות להוציא לאור הספר הזה ע"י מנויים, ונתקבל אז הסכמות מגאוני ירושלים, אבל אח"כ נתבטל הדבר, ומפני חשיבות דברי רבותינו הגאונים נוחי נפש אלו, אני קובעם בדפוס גם היום".
בהסכמתו מרבה לשבח הרב זוננפלד את מחבר הספר שנעלם שמו "שמחברו בעסקו בתורה לשמה השתדל להסתיר שמו". ואת הרב נפתלי הלוי "והגאון המפרש גם הוא היה מהמסתתרים הגדולים אשר זכיתי לשיחתו וממש מעולם לא החזיק טובה לנפשו ונתקיים בו כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה כי בלתי זה כמעט א"א לחבר חיבור כמוהו". ומסיים הרב זוננפלד כעתירת... נרעד מגדולת המחבר הקדוש זצללה"ה זי"ע ועל כל זרעו ועל כל עמו ב"י.." יוסף חיים זאננענפעלד".
גודל 22.5/14 ס"מ. 25 שורות. כתוב מצד אחד. ללא קמט וקפל. נקבי עש בכל הדף, אך שוקם באופן מקצועי ביותר ע"י הדבקה מעבר לדף. מצב טוב.
רבי יוסף חיים זוֹננפלד. (תר"ט – תרצ"ב). היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים. נולד בעיירה ורבו, אז בממלכת הונגריה, בו' בכסלו תר"ט לאברהם שלמה וזאלדה. התחנך אצל גדולי תורה שרחשו לו הערכה מרובה, ביניהם הכתב סופר, בנו של החת"ם סופר. בתרל"ג עלה לארץ ישראל יחד עם מורו, הרב אברהם שאג-צוובנר, תלמידו של החת"ם סופר, והשתכן בעיר העתיקה בירושלים. הוא התקרב לרב משה יהושע יהודה לייב דיסקין ולבנו, הרב יצחק ירוחם דיסקין, ורכש עמדת השפעה ביישוב הישן. בין היתר ייסד את שכונת "בתי אונגרין". יחד עם הרב דיסקין הקים בשנת תרל"ח את "בית הדין של החוגים היראים". השניים גם איחדו את כוללי ורשה והונגריה.
רבי נפתלי הרץ הלוי (תר"ג – תרס"ב). מגדולי הרבנים החשובים ביותר וכולם אומרים עליו מקודש מקודש. הרב האשכנזי הראשון של יפו והמושבות. עסק בתורת הנגלה ובתורת הנסתר והיה מקובל. נולד ב-ה'תרי"ב בביאליסטוק לאביו הרב הדרשן אליהו ליב. בשנת תרמ"ד עלה מפולין לארץ ישראל. התיישב בשכונת מאה שערים בירושלים וייסד בעיר ישיבה. בשנת תרמ"ו נוסדה הקהילה האשכנזית ביפו, והרב נפתלי הערץ נשלח לכהן כרבה, על ידי רבני ירושלים רבי שמואל סלנט ורבי יהושע לייב דיסקין, שם ביסס את חיי היהדות בעיר ובמושבות, ובעיקר את קיום המצוות התלויות בארץ, שהייתה תופעה חדשה ביהדות מאז החורבן. באדר ב' תרנ"א התאחדו העדות הספרדית והאשכנזית בעיר והרב הלוי התמנה לעמוד בראש הקהילה המאוחדת. בכך היה הרב לוי לסמכות הרבנית העליונה ביפו וסמל לאפשרות של אחדות בין ספרדים ואשכנזים בארץ ישראל. הקפיד לשמור על הצביון החרדי ונלחם בתרבות החילונית. היה מקובל גדול והוציא לאור כמה ספרים בקבלה. בפטירתו נישאו לכבודו הספדים בבית כנסת החורבה בירושלים לפני שנטמן בבית הקברות הר הזיתים. חיבר ספר "לוחות הברית" פי' על ספר "ברית עולם". "סידור הגר"א" עפ"י הקבלה ועוד.
אוטוגרף. הסכמתו המקורית בעצם כתי"ק של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד רבה של ירושלים לפירושו הקבלי של הרב המקובל רבי נפתלי הירץ הלוי אב"ד יפו "לוחות הברית" על ספר בקבלה "ברית עולם" לחד מן קמאי ששם מחברו פלאי -[וראה בהקדמת רבינו שמביא מרבי דוד מלידא שכותב שחובר על פי מגיד מן השמים – וע"ז כותב רבי נפתלי בזה"ל; "והדברים כנים ואמתיים, ויש לי כמה ראיות על זה, ואיך ומה לא רציתי להעלות על הכתב מפני כמה טעמים הכמוסים אתי".].
ההסכמה נדפסה בס' הנ"ל שנדפס בשנת תרצ"ז – שלושים שנה לאחר כתיבתה – ער"ח תמוז תרס"ז!. המו"ל בן רבינו רבי יוסף הלוי כותב בתחילת הספר; בשנת תרס"ז היתה השתדלות להוציא לאור הספר הזה ע"י מנויים, ונתקבל אז הסכמות מגאוני ירושלים, אבל אח"כ נתבטל הדבר, ומפני חשיבות דברי רבותינו הגאונים נוחי נפש אלו, אני קובעם בדפוס גם היום".
בהסכמתו מרבה לשבח הרב זוננפלד את מחבר הספר שנעלם שמו "שמחברו בעסקו בתורה לשמה השתדל להסתיר שמו". ואת הרב נפתלי הלוי "והגאון המפרש גם הוא היה מהמסתתרים הגדולים אשר זכיתי לשיחתו וממש מעולם לא החזיק טובה לנפשו ונתקיים בו כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה כי בלתי זה כמעט א"א לחבר חיבור כמוהו". ומסיים הרב זוננפלד כעתירת... נרעד מגדולת המחבר הקדוש זצללה"ה זי"ע ועל כל זרעו ועל כל עמו ב"י.." יוסף חיים זאננענפעלד".
גודל 22.5/14 ס"מ. 25 שורות. כתוב מצד אחד. ללא קמט וקפל. נקבי עש בכל הדף, אך שוקם באופן מקצועי ביותר ע"י הדבקה מעבר לדף. מצב טוב.
רבי יוסף חיים זוֹננפלד. (תר"ט – תרצ"ב). היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים. נולד בעיירה ורבו, אז בממלכת הונגריה, בו' בכסלו תר"ט לאברהם שלמה וזאלדה. התחנך אצל גדולי תורה שרחשו לו הערכה מרובה, ביניהם הכתב סופר, בנו של החת"ם סופר. בתרל"ג עלה לארץ ישראל יחד עם מורו, הרב אברהם שאג-צוובנר, תלמידו של החת"ם סופר, והשתכן בעיר העתיקה בירושלים. הוא התקרב לרב משה יהושע יהודה לייב דיסקין ולבנו, הרב יצחק ירוחם דיסקין, ורכש עמדת השפעה ביישוב הישן. בין היתר ייסד את שכונת "בתי אונגרין". יחד עם הרב דיסקין הקים בשנת תרל"ח את "בית הדין של החוגים היראים". השניים גם איחדו את כוללי ורשה והונגריה.
רבי נפתלי הרץ הלוי (תר"ג – תרס"ב). מגדולי הרבנים החשובים ביותר וכולם אומרים עליו מקודש מקודש. הרב האשכנזי הראשון של יפו והמושבות. עסק בתורת הנגלה ובתורת הנסתר והיה מקובל. נולד ב-ה'תרי"ב בביאליסטוק לאביו הרב הדרשן אליהו ליב. בשנת תרמ"ד עלה מפולין לארץ ישראל. התיישב בשכונת מאה שערים בירושלים וייסד בעיר ישיבה. בשנת תרמ"ו נוסדה הקהילה האשכנזית ביפו, והרב נפתלי הערץ נשלח לכהן כרבה, על ידי רבני ירושלים רבי שמואל סלנט ורבי יהושע לייב דיסקין, שם ביסס את חיי היהדות בעיר ובמושבות, ובעיקר את קיום המצוות התלויות בארץ, שהייתה תופעה חדשה ביהדות מאז החורבן. באדר ב' תרנ"א התאחדו העדות הספרדית והאשכנזית בעיר והרב הלוי התמנה לעמוד בראש הקהילה המאוחדת. בכך היה הרב לוי לסמכות הרבנית העליונה ביפו וסמל לאפשרות של אחדות בין ספרדים ואשכנזים בארץ ישראל. הקפיד לשמור על הצביון החרדי ונלחם בתרבות החילונית. היה מקובל גדול והוציא לאור כמה ספרים בקבלה. בפטירתו נישאו לכבודו הספדים בבית כנסת החורבה בירושלים לפני שנטמן בבית הקברות הר הזיתים. חיבר ספר "לוחות הברית" פי' על ספר "ברית עולם". "סידור הגר"א" עפ"י הקבלה ועוד.
