פרשת השכלתו של רבי דב בער מליאובה בנו של רבי ישראל מרוז'ין – קטע מעיתון 'המגיד', בעניין הפולמוס הגדול – תרכ"ט

מכתב גלוי מאת ר' דוב בער, מחודש אדר תרכ"ט, ולאחריו נדפסה הודעה מאת שלושה אישים המספרדים על החדשות "אשר הביאה העת בכנפיה כי הר' דוב בער בן הר' ישראל מרוזין תקן אהלו בתוכנו ויסר את אדרת החסידות מעליו, הרגיד את לבב המתחסדים ההולכים בחושך...".
לאחר מכן נדפסה "הערת המו"ל" על "השמועה שעשתה לה כנפים כי הרב הקדוש ר' דוב בער קיבל עליו דת הנוצרית...".
רקע היסטורי:
פרשת חייו של רבי דוב בער הביאה להתעניינות רבה, שחרגה אל מחוץ לגבולות החסידות. דב בער היה אדם משכיל ואמרותיו, שכונסו בספרי חסידות בית רוז'ין, מסמנות נטייה לעסוק במחקר. אחרי פטירת אביו וישיבה קצרה עם אחיו באחוזת אביהם בפאטיק, נסע לנסיכות מולדובה לכהן כאדמו"ר בעיר חוש. יחד עמו נסע למולדובה אחיו, רבי מנחם נחום פרידמן, מייסד חסידות שטפנשט. עם מות אחיו זה, ב-1869, החלו להסתמן אצל רבי דב בער סימני דיכאון קלים. בפרק זמן זה, ניהל שיחות תאולוגיות עם פקיד הדואר המקומי שהיה נוצרי. רבי דוב בער נהנה משיחות אלו, בעיקר על רקע העובדה שהחסידים, שהיו נוהרים אליו מכפרי הסביבה, כמעט לא נתנו את דעתם לעניינים שברוח. עם הזמן גונב חשש ללב אשתו שמא הולך בעלה להמיר את דתו, ומתוקף הזמנה דחופה ששיגרה לאחיה - אדמו"רי חסידות צ'רנוביל, הזדרזו ובאו ללאובה, נטלוהו עמם בעגלה, ונסעו עמו בניגוד לרצונו לסדיגורא, לבית אחיו רבי אברהם יעקב מסדיגורה. יצחק רפאל, בספרו "על חסידים וחסידות", המאריך בפרשה זו, מביא שמועות שהתהלכו בין הנוצרים, לפיהן עומד ישו להתגלות שוב בשנה זו, והיו מהם שסברו שהתגלות זו תהיה בהמרת דתו של רבי דב בער. משכילי צ'רנוביץ, הסמוכה לסדיגורא, ששמעו על הפרשה, נסעו לסדיגורא ונטלו עמם את רבי דוב בער, והושיבוהו בבית אחד מחשובי קהילת המשכילים בצ'רנוביץ. מבית זה יצא "קול קורא" השכלתי מפרי עטו של רבי דב בער, בו הוא קורא לזנוח את מנהגי היהדות הנושנים שהעלו עמם היהודים מבבל. מכתב זה עורר הדים רבים. חסידי צאנז ובראשם רבי חיים מצאנז תקפו בחריפות, במכתבים ובספרים רבים, את חסידי רוז'ין כולם, בראותם במקרה זה פרט שבא ללמד על הכלל והתפתחה מחלוקת עזה בין החצרות מחלוקת צאנז-סדיגורה. אחיו של רבי דב בער, רבי אברהם יעקב מסדיגורה, עמד והכריז בבית מדרשו שאל לראות במעשי אחיו דרך חדשה בעבודת האל, והוא גינה את המעשה. אחרי מאמצים רבים מצד משפחתו, הצליחו להפגיש את דב בער עם אחיינו, יצחק פרידמן, מייסד חסידות בוהוש, שחיבבו מאוד, ובהשפעתו החליט לחזור לסדיגורא. הוא התקבל בשמחה רבה על ידי החסידים, שגדוליהם נהרו לשולחן שערך בשבת הראשונה לשובו.
גודל הגזיר עיתון: 19.5 ס"מ.
נדיר מאוד. נתון בתוך כריכה נאה.